לא משנה כמה אתה אובייקטיבי. לכל אחד יש "נגיעה" בדבר

איך עדת קרח חטאו, התשובה הם החליטו להשתקע במידות רעות, הם החליטו לכפור הם החליטו להתמכר לרע, ומי שמתמכר לרע הוא יכול גם ללכת נגד השכל הבריא, שהרי השוחד יעוור עיני חכמים, כל חכם!! אפילו חכם שהעיניים שלו ראו את מעמד הר סיני. אנשים חושבים שהתמכרויות זה 'צחוק' זה עניין של 'אם אני רוצה אני בשליטה', אבל זוהי אשליית השליטה!

זו אשליית השליטה של 'כח' של 'אני' יכול להתמודד 'ואני' יכול לשלוט על התמכרויות, וזו טעות, זו אשליה שיש לאדם כח ושליטה, משלה האדם את עצמו ,שיש לו כח שיש לו שליטה, הוא חושב שאם הוא יישתקע בחטאים הוא יוכל להיות 'גם וגם', זו אשליה, שהרי עם ריבוי החטאים רוח הטומאה תביא אותו לכפירה, בהתחלה

האדם חוטא, ואז הוא מרגיש רגשות אשמה, אח''כ הוא כבר לא מתחרט ויותר מכך, הוא הופך כל עבירה למצווה! וגם הכבוד והקנאה של קרח מוציאים אותו מהעולם, זה עולם הבחירה, וזה גם עולם של הרגלים, וזה לא סותר, כי האדם יכול לבחור הרגלים שיגבילו את הבחירה שלו, כמו משה רבנו שהוא בחר להיות עובד השם, עד שהוא הפך להיות כמו 'מלאך' שאין לו עוד יצה''ר ועליו נאמר גם בך יאמינו לעולם, למרות שעל אדם רגיל נאמר, 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך' במקרה הזה נאמר עליו, וגם בך יאמינו לעולם, הוא בחר לייצר הרגלים שהגבילו את האפשרות שלו לעשות עבירות (משך חכמה) ויש הפוך שהאדם בוחר חטאים והרגלים רעים שהוא מתמכר ואז הוא ההרגלים הרעים מגבילים את כח הבחירה שלו, אפילו שהוא רוצה באמת, הוא לא מצליח לעשות שינוי כמו שכתוב, רשעים מלאים בחרטות. וכמו שאמרו חז''ל כדי להינצל מהיצר הרע, אמרו חז''ל ישנה עצה, להזכיר ליצר הרע את יום המוות, יום המיתה, וזו דרך נפלאה, אבל צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. הצדיק שומע את העצה הזו והוא מתחזק בתומ''צ, והרשע כאשר הוא שומע על יום המוות, הוא אומר כמה שיותר מהר, 'אכול ושתו כי מחר נמות'.

וכמו שכתוב בזוהר, האדם חושב שהוא יחיה כאן אלפי שנה. יש בחירה לאדם, האדם רואה את המוות מול העיניים חלק מהאנשים, חוזרים בתשובה וחלק אומרים

אכול ושתו כי מחר נמות, כך היה גם קרח, רואים הרבה דברים בעולם רואים את מעמד הר סיני, רואים את הקב''ה, אבל קרח רואה רק את הקנאה ורדיפת הכבוד. אדם לא יודע שיש לו נגיעה, כמו אדם שלא יודע שהמשקפיים שלו מלוכלכות, הוא לא מודע בכלל, והוא לא מבין למה המציאות מלוכלכת, הוא לא מחפש לראות האם יש בעיה במשקפיים שלו.

משה רבנו אומר לאנשי המדבר, לזכור את מעמד הר סיני ולא לשכוח את מעמד הר סיני! למה? כי הם יכולים לשכוח... מי יכול לשכוח... התשובה היא כל אדם! זה כוח ההרגל והבחירה של האדם, שניהם יחד יכולים לגרום לאדם לבחור להתרגל לשכוח ממשמעות החיים.

זה כוח של שנאה וכעס, אע''פ שאדם יודע את המציאות האמיתית, כיון שהוא נגוע בנגיעה עצמית, קרח, שרצה כל ימיו את הנשיאות, ולפתע הכתירו את בן דודו במקומו, אי אפשר לשער גודל צערו.

כשאחד יש לו נגיעה ונופל לקנאה ושנאה, יוכל להתנסות לכפור אפילו במה שראו עיניו. וכך הפוך מי שיש לו משקפי אמונה, בכל קושי ואתגר, האמונה מוציאה אותו מהעולם השטחי, והוא לא רואה את הקושי אלא את האפשרות את הצמיחה את השיפור והשדרוג.