מכתב מרגש מהאדמו"ר רבי דוד אבוחצירא לאריה דרעי

המכתב, הנפרש על פני שלושה עמודים, גדוש בדברי שבח והערכה עבור הגר"י זצ"ל, וכן דברי נחמה וחיזוק למשפחה האבלה.

בפתח המכתב, כותב האדמו"ר:

"למעלת ויקרת ידיד נפשי, שלוחא דרבנן, מ' שנים של מסירות נפש, יומם ולילה, וזכה לאחד כל קהילות הקודש בארץ הקודש תחת הנהגת גדולי הדור שליט"א, הגאון מוהר"ר אריה שליט"א, ואחיו הגאון הגדול מוהר"נ, ורבי שלמה שליט"א, ובני המנוח הגדול מורנו ורבנו ואור עינינו, רוח אפינו אשר אמרנו בצילו נחיה כל הימים נלכד בשחיתותם, ונסתלק בחטף, חוץ למקומו וחוץ לזמנו."

בהמשך, מתאר האדמו"ר את דמותו המיוחדת של הגר"י זצ"ל:

"הצדיק המפורסם במאור פנים, באהבת הבריות וקירוב לבבות, ומסירות אין קץ לכלל ולפרט, ומכתת רגליו בכל קצוי תבל להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, בחן בחסד ברחמים, והיה ראש המדברים בכל מקום, בדרשה בהלכה, באגדה, בפלפול, חכימא דיהודאי, והכל בענות חן, ודבריו מזוקקים, מצוחצחים, מלטושים, מהוקצעים, אריח על גבי לבנה, בטוב טעם ודעת, דבר דבור על אופניו, תפוחי זהב במשכיות כסף, מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו. גדול הצער ועמוק היגון ורב הכאב על האי שופרא דבלי בארעא."

האדמו"ר מביא במכתבו דברי נחמה מהמקורות, ומדגיש את חשיבותה של הכרת הטוב:

"מי יורה דעה ומי יבין שמועה, גמולי מחלב עתיקי משדיים, אם בארזים נפלה שלהבת מה יענו אזובי קיר, לויתן בחכה נפלה מה יענו דגי רקק. קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים, חושך ענן וערפל מכסים השמים, על שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים, וכיהתה כל רוח וכל ברכים תהלכנה מים. דוד המלך ע"ה אומר, נאלמתי דומיה החשתי מטוב וכו', כאשר אין מילים שאי אפשר לבטות את הכאב, נעתקים המילים, קשה לבטא את הצער והיגון, על העדר רבנו הצדיק הגה"צ זצוקל"ה. יחזקאל הנביא אומר, ואתה בן אדם, האנח בשברון מתניים וכו', שאי אפשר לבטא את הכאב והצער והיגון, אזי נאנחים, ואנחה שוברת גופו של אדם. הנביא ירמיה ע"ה אומר, ראו כי נאנחה אני, שניכר על פניהם שברון לבב ועגמת נפש, על האובדם, על העדר, ועל ההסתלקות הפתאומית המהדהדת."