גם אתם דוהרים למטרה בלי לראות בעיניים?

השליחות בראי הפרשה - בלק

פרשת השבוע שלנו קרויה על שמו של בלק, מלך מואב. בלק שכר את שירותיו של בלעם, נביא האומות, לקלל את עם ישראל. שלוש פעמים ניסה בלעם לקלל ולא עלה בידו. למרות התעקשותו, הקב"ה לא נתן לאותו רשע ליפול בפח, והפך לו את הקללה לברכה.

בלעם שעיוור למציאות רוכב על האתון כדי להגיע לנקודה מסוימת, בה יבצע את המזימה שלו - לקלל את העם. הדבקות לדרך שלו, גורמת לו ללכת כ"עיוור" למטרה. הוא עד כדי כך עיוור, שאפילו את עצמו הוא מצליח לשכנע בצדקת דרכו.

למה הקב"ה מעניק לאתון את יכולת הדיבור?

"וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים": ה' מעניק לאתון כוח, כזה שמאפשר לה לדבר, מקנה לה יכולת לבחון את המציאות.

אז היא פותחת את פיה כדי להסיט את בלעם מהתוכנית הזדונית שלו, אבל הוא מכה אותה שלוש פעמים. כי הוא חושב שהמשימה שלו היא הברכה שלו.

האתון מציגה לבלעם תפיסת עולם בריאה ונכונה: "אני מציעה לך להתאים את מתווה הדרך למציאות המשתנה. רק תעצור, תקשיב למה שיש לי לומר". ההקשבה והדיבור, היחסים האנושיים, עשויים להביא לפתרונות. שיח בין אישי מביא לחשבון נפש, לבדק בית של האדם עם עצמו.

האתון היא מטאפורה לאתגרי היומיום. כמה פעמים קורה שה' מסמן לנו משהו, מדבר איתנו בדרכים "שונות" ממה שאנחנו מכירים. ומה אנחנו עושים? האם אנחנו ממשיכים להכות את האתון כדי שתמשיך לפסוע בשביל שבחרנו רק כי אנחנו חושבים שהדרך הזו מתאימה לנו?

כמו בלעם, גם אנחנו רוצים שהתוכנית שרקמנו תצא לפועל. אבל האמת היא שה' מנהל את העולם. לפעמים עונים לנו תשובה חיובית, לפעמים שלילית, ולפעמים גם משאירים אותנו באוויר.

אצל ה' אין טעויות, גם אם התשובה שקיבלנו היא לא התשובה שרצינו. זה לא אומר שום דבר על האישיות שלנו. זה אומר רק דבר אחד - הגורם שאנחנו חפצים בו לא מיועד לנו, ובטח יהיה עבורנו משהו אחר הרבה יותר טוב, שמולבש בדיוק למידות שלנו.