הרבי ונתניהו: חזון משותף על סכנת איראן – ניתוח מעמיק

בשנת 1991, בעוד העולם טרוד בתוצאות מלחמת המפרץ, הרבי זיהה את הסכנה האמיתית הנשקפת מהרפובליקה האסלאמית. הוא הזהיר את ראש עיריית אריאל, רון נחמן ז"ל, מפני התפשטות איראנית אזורית, והדגיש את הצורך בפעולה אמריקאית נחרצת לבלימתה. דבריו אלה קיבלו משנה תוקף כאשר באותו חודש ממש, נשיא איראן, רפסנג'אני, הכריז בגלוי על פיתוח פצצה גרעינית איסלאמית.

שלושה חודשים בלבד לפני אזהרותיו של הרבי, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, נשא נאום במסגד בפני קהל אלפים, ובו הצהיר בגלוי על שאיפתה של איראן להתפשט מעבר לגבולותיה. הצהרה זו, שבזמנו התקבלה באדישות יחסית במערב, התבררה כנבואית לאור הפעילות החתרנית והטרוריסטית של איראן בעיראק, תימן, לבנון, סוריה ורצועת עזה, כמו גם הקמת תאי טרור רדומים ברחבי העולם.

הרבי לא הסתפק באזהרות בלבד, אלא גם הציע פתרון מעשי. הוא קרא לנשיאי ארצות הברית למלא את חובתם המוסרית והאסטרטגית ולמנוע את התפשטותה של איראן, תוך הדגשת הסכנה הנשקפת לא רק לישראל, אלא גם לאינטרסים האמריקאיים עצמם. קריאתו זו, למרבה הצער, לא נענתה.

במשך שנים ארוכות, ארצות הברית התעלמה מהאיום האיראני הגובר והולך, ואף נקטה בצעדים שהחלישו את ישראל וערערו את יציבות האזור. שיאו של מחדל זה היה חתימת הסכם הגרעין עם איראן בתקופת הנשיא אובמה, הסכם שהעניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית והסיר את החסמים הכלכליים מעל תוכנית הגרעין שלה.

כיום, לאור התוקפנות האיראנית הגוברת והולכת, דבריו של הרבי מתגלים כנבואיים ומטרידים. הם מדגישים את חוסר ההבנה של המערב את טבעו האמיתי של המשטר האיראני ואת הסכנה שהוא מהווה לשלום העולם.