כוחה הבלתי נתפס של המחשבה: מסע אל נבכי הנפש

מחקרים מדעיים עדכניים חושפים את הדינמיקה המורכבת בין המוח והלב. המוח, כמרכז הבקרה של הגוף, מנתח מידע חושי, מזהה סכנות והזדמנויות, ומעביר מסרים ללב לפעול בהתאם. לדוגמה, כשנתקלים באיום פתאומי, המוח מפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית, הגורמת ללב לפעום בחוזקה ולהזרים דם לשרירים, כהכנה לתגובת "הילחם או ברח".

אך למרות שהמוח הוא השולט, הלב אינו סתם צופה מהצד. הלב, כמשכנו של הרגש, יכול להשפיע על תפיסת המציאות שלנו ואף לשנות את תגובת המוח. רגשות עזים כמו פחד או אהבה יכולים להציף את המוח באותות עצביים, לעוות את שיקול הדעת שלנו ואף להוביל להחלטות אימפולסיביות.

הבעל שם טוב הקדוש, לימד אותנו כי "האדם נמצא במקום שמחשבתו נמצאת". כלומר, המיקום הפיזי שלנו משני לחלוטין למקום בו שרויה תודעתנו. אדם עשוי לשבת בחתונה מפוארת, מוקף באורות, מוזיקה וריקודים, אך אם מחשבותיו נתונות לזוועות השואה, הוא למעשה נמצא שם, בשואה, חווה את הכאב והסבל שחווה בעבר.
דוגמה נוספת היא אדם היושב במשרדו המפואר, מוקף בהצלחה חומרית, אך מחשבותיו טרודות בחובות, קשיים כלכליים וחרדה מפני העתיד. למרות שהוא נמצא במקום שעל פניו אמור להיות מקום של שמחה והצלחה, הוא למעשה שרוי במצוקה נפשית עמוקה.

אם כן, המחשבה אינה רק רעיון חולף, היא כוח יוצר המעצב את חיינו. אדם השקוע בדאגות וחרדות, הופך לדאגה מהלכת, מושך אליו עוד ועוד מצבים שליליים. לעומת זאת, אדם המחזק את אמונתו וביטחונו בונה עולם פנימי של שלווה ושמחה, ומקרין זאת לסביבתו.

דוגמה לכך היא ספורטאי המתכונן לתחרות חשובה. אם הוא משנן לעצמו שהוא ייכשל, שהוא לא מספיק טוב, הוא עלול לחוות חרדה ופחד, שיפגעו בביצועים שלו ויגשימו את הנבואה השלילית. לעומת זאת, אם הוא מדמיין את עצמו מצליח, מנצח, הוא יגיע לתחרות בביטחון ומוטיבציה גבוהה, שיגדילו את סיכוייו להצליח.

משה רבנו, במצוות "זכור את יום השבת לקדשו", חוזר פעמיים על המילה "זכור". חז"ל מסבירים כי חזרה על המחשבה מחזקת אותה ומעגנת אותה בתודעה. על ידי שינון וחזרה על מסרים חיוביים, כמו "אני חזק", "אני מסוגל", "אני ראוי לאהבה", אנו יכולים לשנות את דפוסי החשיבה השליליים שלנו וליצור מציאות חדשה.

אפילו העונשים שאלוקים מביא עלינו נועדו לטובתנו. הם אינם נקמה, אלא ניקיון ודרך ללמד אותנו להימנע מחטאים בעתיד. הכאב הכרוך בעונש נועד לחזק את ההרתעה ולגרום לנו להעריך את הטוב. לדוגמה, אדם שסבל ממחלה קשה בעקבות אורח חיים לא בריא, עשוי ללמוד את הלקח ולשנות את הרגליו לטובה.

הסבא מסלבודקה, בסיפורו על שתי הדרכים לנקות תרנגולות, מלמד אותנו כי ההתמודדות האמיתית עם קשיים אינה בחבטה עצמית, אלא בהתעלות מעליהם. במקום להתמקד בכאב ובסבל, עלינו לשאוף לצמיחה ולהתפתחות רוחנית. ניצולי שואה רבים, למשל, הצליחו לבנות חיים חדשים ומלאי משמעות למרות הטראומה הנוראה שעברו, והפכו למקור השראה לאחרים.