בתי החולים בישראל נערכים למלחמה

ההנחיות כוללות: הבטחת מלאי תרופות וסולר: בתי החולים נדרשו לוודא כי ברשותם מלאי תרופות וסולר לגנרטורים שיספיקו לפחות לשלושה חודשים, על מנת להבטיח את המשך פעילותם הסדירה גם במקרה של הפסקות חשמל ממושכות.

היערכות לאירועי רב נפגעים: בתי החולים נדרשו לבחון את יכולתם להתמודד עם אירועי אר"ן (אירוע רב נפגעים) ואף "מגה אר"ן", הכוללים קליטת מספר רב של פצועים בו זמנית.

שחרור מטופלים ופינוי מיטות: חלק מבתי החולים התבקשו להיערך לשחרור מהיר של מטופלים על מנת לפנות מקום לפצועי מלחמה.
גיוס צוותים רפואיים: בתי חולים פרטיים בצפון הארץ ובמרכז הארץ נרתמו לסייע לבתי החולים בצפון, על ידי שליחת צוותים רפואיים נוספים.

בתי החולים ברחבי הארץ מדווחים על היערכות נרחבת: המרכז הרפואי העמק: הכין 150 מיטות נוספות מתחת לקרקע, בנוסף ל-150 מיטות קיימות, ובכך יצר בית חולים תת-קרקעי ממוגן המסוגל לטפל ב-300 חולים.

המרכז הרפואי לגליל בנהריה: העביר את כל המטופלים והמטפלים למקומות ממוגנים, כמו תת-הקרקע ומחלקות טיפול נמרץ.
בית החולים בילינסון: דיווח על 350 מיטות בבית החולים התת-קרקעי ועוד כ-150-200 מיטות ממוגנות במגדל האשפוז, המסוגלות להכיל יחד 800 מיטות.

שיבא: וידא מלאי תרופות וסולר מעבר לדרישות משרד הבריאות ופיקוד העורף, והיערך גם לתרחיש של מתקפת סייבר שתשבש את המערכות הממוחשבות.

ההיערכות הנרחבת של בתי החולים בישראל מעידה על הרצינות שבה הם מתייחסים לאיומים הביטחוניים, ועל מחויבותם להמשיך ולספק טיפול רפואי איכותי גם בתנאים קשים.