על איזה חורבן נבכה יותר?

הימים הם ..

אפלה אופפת את העם היהודי , תחושה קשה .
רבן גמליאל , רבי אלעזר בן עזריה , רבי יהושוע , ורבי עקיבא מהלכים בהר הבית ולנגד עיניהם שועלים מהלכים במקום הקודש .
החלו לבכות ואילו רבי עקיבא מצחק .
שאלוהו: מפני מה אתה צוחק? 
אמר להם: ומפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: במקום עליו נאמר "והזר הקרב יומת" שועלים מהלכים ולא נבכה?
אמר להם: לכן אני צוחק .
היו שתי נבואות חשובות ומהותיות ביסודם של ישראל ..
א. נבואת אוריה  - "לכן בגללכם ציון שדה תחרש" = נבואת החורבן .
ב. נבואת זכריה - "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" = חזון ונבואת הגאולה . 
הפסוק אומר: "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו" .
שאלם רבי עקיבא: מה עניין אוריה אצל זכריה ? אוריה בבית המקדש הראשון ואילו זכריה בבית המקדש השני?!
אלא: תלה הכתוב את נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה .
הכריח הכתוב את נבואת הגאולה בנבואת החורבן .
עד שלא ראיתי את נבואת החורבן מתגשמת חששתי שמא נבואת הגאולה לא תתממש ..
אך עכשו כשבעיננו ראינו את החורבן מתממש צחקתי ובטחתי שכעת חייבת להגיע הגאולה .
"ילדים וילדות משחקים ברחובותיה" .

שלום לכם
יום תשעה באב הוא יום שכולנו כעם מתייחדים עם השכול , החוסר , הכאב הלאומי , יום בו עינינו נושאות תפילה לשלמות הבית , לשלמות העם , להדר, לכבוד , לתפארת
יום בו חרבו שתי בתי מקדשות שהיו סמל ובית תפילה  לכל העמים. 
לגאון לעם היהודי היושב בציון.
החל מי"ז בתמוז בו הובקעה החומה והחל הסדק הפנימי לחלחל , תחושת הביטחון החלה להתפורר...                           
 עד היום המר הזה - יום תשעה באב.

שאלו פעם ילד קטן מהו "בית"?
ציפו שיענה בטון , לבנים , קירות..
אך הוא ענה: בית , זה ביטחון
הבית הוא היכן שהלב נמצא ..
המקדש הפנימי שלנו הוא תחושת הביטחון הנסוכה בנו  .
"גלינו מארצנו , נתרחקנו מעל אדמתנו"...
"נשרף היכלי , גלה כבודי" ..
 הן חלק מן האימרות הרבות  מלאות הכאב העמוק ומאידך הציפייה הגדולה לעולם חדש טוב יותר ביום הזה .
 
אמר הקדוש ברוך הוא: "לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא לירושלים של מטה"

כבימים ההם בזמן הזה...
סיטואציות העבר נוכחות בחיי ההווה ומזכירות לנו את גודל הגלות .. וגורמות לנו לכסוף ולייחל עוד יותר לגאולה .

"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" ...
מדוע?
נקודת הגאולה היא פרמטר חשוב והכרחי בתוך נבכי תחושת הגלות המרה .
נקודת השמחה תלויה והיא אף חלק בלתי נפרד מתחושת החרבן
אמנם חורבן הוא תחושת חוסר וחלל עמוק פעור , אך מלא  הוא בכסיפה לשלמות
יום תשעה באב , יום בו נולד המשיח .
- בתוך נבכי הגלות טמון  הסוד
הציפייה לעולם חדש
והפרמטר החשוב הזה הטמון בתחושת החוסר הוא היוצר מציאות ומוביל גאולה

ימי חורבן בית שני 
אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" .
עידו קפטן .