כיבוד אב ואם-מעבר למעשים: משנתו של מרן הרב אדלשטיין

 הגרי"ג עודד לימוד מעמיק של הלכות כיבוד אב ואם, בדומה להכנה לקראת החגים, כדי להבין את מלוא משמעות המצווה ולקיימה כהלכתה.

מהו ההיפך מכיבוד הורים?

הגרי"ג ראה בדרישות ובתחנונים מההורים את ההפך הגמור מכיבוד אב ואם. הוא הדגים זאת בסיפור על בחינה לתלמידי תלמוד תורה, בה שאל אותם מהו ההיפך מכיבוד הורים. התלמידים הציעו תשובות שונות, כמו אי ציות להורים או אי קימה לכבודם. הגרי"ג אישר את תשובותיהם, אך הוסיף נקודה מהותית: לדרוש מההורים דרישות, גם אם הדבר נעשה בתחנונים, הוא ההיפך מכיבוד הורים.

הגרי"ג הדגיש כי ילדים לעתים קרובות מפתחים תחושה של זכאות, כאילו הוריהם חייבים לספק את כל מבוקשם. הוא הסביר שזוהי תפיסה מוטעית, שכן ההורים אינם חייבים לילדיהם דבר, ואדרבה, הילדים הם שחייבים להוריהם על כל מה שעשו למענם: גידולם, חינוכם, ודאגתם לרווחתם הפיזית והנפשית.

הגרי"ג ראה במצוות כיבוד אב ואם מצווה שכלית, שכל אדם בעל שכל ישר ומידות טובות מבין את חשיבותה. הוא האמין שכל אדם בעל רגש בסיסי כלפי הוריו, מבין באופן טבעי שהוא חייב להם הכרת תודה וכבוד. הוא עודד את שומעיו לא רק להימנע מפגיעה בהורים, אלא גם לעשות מעשים שיעניקו להם נחת רוח.

התעניינות בשלומם: לשאול את ההורים איך הם מרגישים, מה עבר עליהם במהלך היום, ולהקשיב לתשובותיהם בסבלנות ובהתעניינות אמיתית.

עזרה במטלות הבית: לסייע להורים במטלות היומיומיות, כמו קניות, בישול, ניקיון, או כל דבר אחר שהם זקוקים לו.

בילוי זמן משותף: להקדיש זמן איכות להורים, לשוחח איתם, לשחק איתם, או פשוט להיות במחיצתם.
הבעת הערכה: להודות להורים על כל מה שהם עושים למענכם, ולהביע את אהבתכם והערכתכם אליהם.

הגרי"ג הזכיר את דברי המשנה במסכת פאה, לפיהם אדם אוכל פירותיה של מצוות כיבוד אב ואם כבר בעולם הזה. הוא הדגיש כי מי שמקיים מצווה זו זוכה לחיים טובים ומאושרים, וכי יש קשר ישיר בין היחס שלנו להורינו לבין האושר והסיפוק שלנו בחיים.