בדיכאון? התרופה הפלאית שנמצאת בעצים

"כי האדם עץ השדה": מהבריאה המופלאה, הטבע שיצר הבורא יתברך, ניתן ללמוד ולהסיק לא מעט גל לגבינו, בני האדם. בחורף משירים העצים את העלים. כידוע, החורף הימים הופכים קצרים יותר וישנו מעט אור יום ולילות ארוכים יותר.  

כשהעץ מרגיש שהוא מקבל פחות אור וחום בתקופת החורף ומזג האוויר משתנה, העץ עובר אף הוא באופן טבעי תהליך של שינוי, כשלמעשה הוא מרגיש שהוא לא יכול יותר לדאוג לכל העלים שלו באמצעות האור והחום, ולכן הוא מתחיל להשיר אותם מעליו ונכנס למעין תרדמת. בחורף העצים נראים עירומים ומעט "מתים", ללא חיות וללא כסות.  

בט"ו בשבט מזג האוויר מתחיל מעט להשתנות והשקדיה מתחילה ראשונה לפרוח שוב, ולאחר מכן גם שאר העצים.  מזג האוויר משתפר והימים מתארכים. 

מטבעו של הטבע ניתן ללמוד מוסר השכל עצום. אדם כבוי וחסר שמחת חיים, נחשב בעיניי סביבתו למעין "מת", ללא ההילה העוטפת אותו, העלים המקרינים את אישיותו החיונית וללא מצב רוח. לאדם כזה חסרים שני דברים עיקריים בחייו: חום ואור. ברגע שאותו אדם יקבל אור וחום, נוכל להבחין איך אט אט הוא שב לחיים, שב לפרוח.  

מילות הערכה ועידוד, המביעות תמיכה ומספקות חוזק, מהוות קרש הצלה של ממש לאדם השרוי בדיכאון. כמה חשוב להביט סביבנו ולחזק את מי שדרוש לכך כמו אוויר לנשימה, להדגיש את נקודות האור שבו ולספק לו את המאור שלו הוא זקוק כל כך.  

ישנו מלאך הממונה על כל עשב ועשב, כך על פי חז"ל. אם כך, קל וחומר שעל כל אדם יש מלאך שממונה, ולכן כל אדם צריך להבין את הגדולה שלו ולזכור כמה הוא חשוב בפני עצמו. הרי שאם הקב"ה מינה במיוחד מלאך לכל אדם, זה מראה על החשיבות של בני האדם כולם, בעיני הקב"ה, ומכאן שגם לנו צריך להיות איכפת מעצמנו ועלינו לדאוג לעצמנו ולסביבה בחשיבות רבה ומבלי לזלזל. האדם הוא העיקר בעיניי הקב"ה ולא סתם נברא מלאך הממונה עליו ומלווה אותו, ממש כשם שמלווים מלך.  

כל אדם הוא מיוחד ונברא באופן שונה, בעל פנים שונות, אופי שונה, מחשבות שונות, ולכן על האדם לזכור כי הוא אחד ויחיד ומיוחד בפני עצמו, וכי אין כמותו בדיוק בכל העולם. בהיגיון הפשוט, כל בני האדם בבריאת העולם היו צריכים להיוולד באופן שווה, דומים לחלוטין וללא שום שוני. אלא שיכולותיו של הקב"ה יתברך אינן מוגבלות כלל, ובחוכמתו האדירה הוא יצר מערכת מופלאה וייחודית לכל אחד מאיתנו, דנ"א, טביעת אצבע וכרומוזומים שונים וייחודיים, על מנת שלא יהיו שני בני אדם זהים. מדוע? בכדי שאדם יידע ויזכור להעריך את עצמו בפני עצמו ולזכור שהוא מיוחד וייחודי כמו שהוא.