לקראת שבת
השבת נקרא את פרשת רְאֵה.
אחד הציוויים המופיעים בפרשתנו, "עַשֵֹר תְּעַשֵֹר אֶת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ". האדם מצווה לתת מעשר - עשירית מהפירות והירקות, וכן מהכסף אותו הוא הרוויח. (כמובן, שישנן הלכות ופרטים כיצד ליישם ציווי זה למעשה).
אדם ששומע על ציווי זה, יכול להילחץ ולפחד שהוא יפסיד את ממונו מנתינת המעשר, ולכן הוא ימנע מקיומו. אך חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו "עַשֵֹר תְּעַשֵֹר - עַשֵֹר בשביל שְתִּתְּעַשֵר".
מי שנותן מעשרות, הנתינה מביאה לו מזל וברכה. בספר "ומתוק האור" כותב שהדבר הזה רמוז במילות הציווי "עַשֵֹר תְּעַשֵֹר". עַשֵֹר את המילה תְּעַשֵֹר - תוציא עשירית מהמילה "תְּעַשֵֹר".
עשירית של האות ת (400), הינה מ (40). עשירית של האות ע (70), הינה ז (7). עשירית של האות ש (300), הינה ל (30). עשירית של האות ר (200), הינה ך (20).
אם נחבר את כל האותיות שיצאו לנו מהמעשר של המילה "תְּעַשֵֹר", נקבל את המילה "מַזָלְךָ". ללמדנו, שמזלו של האדם, תלוי במעשר שהוא נותן.
נשתדל לתת, לעזור ולסייע לזולת, מתוך כוונה של לעשות טוב לשני, ובזכות כך נזכה שמזלנו יתברך בשפע טובה וברכה.
שבת שלום ומבורך,
הרב אריה לוין, תל אביב.