יהדות
תחום ספירת הסת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) הוא מאז ומתמיד בעל ביקוש רב. מי יכול להיות סופר סת"ם? מה מכשיל ספר תורה? ומה חשוב לדעת בכלל על התחום? שאלנו שלושה סופרי סת"ם.
יוחאי אוחיון הוא סופר סת"ם כבר 12 שנה, מלמד בשנים האחרונות כתיבת סת"ם, משמש כסופר ועוסק בתחומי הסת"ם. אברהם פילוסוף, אף הוא סופר סת"ם במקצועו. זאבי וקסברגר סופר סת"ם ומעסיק בערך מאה סופרי סת"ם שכותבים עבורו ספרי תורה.
"אין כמעט מדינה שאני יכול לומר שלא הגיע ספר תורה שלי", מספר זאבי. "להפוך להיות סופר סת"ם, זה בדרך כלל אברכים שיושבים בכולל כל היום ולומדים תורה ובשעות הערב רוצים להתפרנס. כמו כל קורס ומקצוע, יש ללכת לאנשים שמלמדים וללמוד את התחום."
"יש שני דברים שצריך ללמוד: קודם כל את הפרקטיקה, באיזה אופן כותבים את האותיות", אומר אברהם פילוסוף, "והחלק השני הוא החלק ההכלתי. לסופר סת"ם יש המון המון הלכות שעליו לדעת ולהיות בקיא בהן בעת כתיבת הספר."
"הסופר צריך להתמודד עם הקולמוס, עם הדיו", מספר אוחיון, "לראות שהקלף לא שעיר ולא חלק מידי. אחרי שמתמידים ושולטים גם באופן הכתיבה וגם בהלכות בצורה טובה, המקצוע מאוד מתגמל, מקצוע קודש."
"ספרי תורה, מזוזות ותפילין, כותבים על קלף", אומר זאבי, "הקלף נוצר מעור בהמה בתהליך מאוד ארוך."
"אחרי השחיטה מפשיטים את העור מהבהמה, לוקחים אותו ומכניסים אותו לסיד", אומר אוחיון, "כשמוציאים את העור מהסיד, הוא מעובד. כשאנחנו לוקחים את העור הזה כשהוא שלם וכותבים עליו, זה נקרא גוויל. כשמחלקים אותו, זה נקרא קלף."
"היום כולם כותבים על קלף שהוא לבן יותר וקל יותר להרמה. ההבדל בין פסול, כשר למהודר, הוא רחב. יש עשרות ספרים על זה", אומר זאבי.
לצפייה בראיון המלא והמרתק, לחצו על הסרטון