קריאת "שמע ישראל" - הצילה את ישראל הקטן

בני משפחת לוי החליטו לנצל את הימים האחרונים של החופש הגדול ויצאו לבריכה. האֵם הצדקת ציידה את הבנים באבטיח קר, במים קפואים, כריכים וסלטים והם יצאו לדרך. הכל היה מושלם. מדי פעם התקשרה האם המודאגת לשאול לשלום ישראל הקטן וביקשה מהאח הגדול, יעקב, לשמור עליו.

"הוא ממש היפראקטיבי, תמיד אוהב לרוץ ולקפוץ". ישראל הקטן, אוחז בידו של אחיו הגדול, צועד מסביב לבריכה. "אני רוצה למים הרדודים", ביקש - והאח, כמו אח טוב, נענה בשמחה. הבריכה הייתה הומה אדם. "בקושי ראו את המים, ראו רק ראשים מבצבצים", סיפר יעקב.

"תפסתי היטב את ידו של אחי... אבל פתאום הרגשתי שהיד שלי רפויה. הבנתי פתאום שאני כבר לא מחזיק את ישראל!!!" יעקב לא ידע מה לעשות, איך יזהה את אחיו הקטן בין ההמון? מי יכול להבטיח לו שהוא לא נכנס בטעות לתוך הבריכה? "תראו מה זה תחושה של אמא..." יעקב רץ מהר לאביו. "אבא! אבא! ישראל הלך לאיבוד!" האב הבין את גודל הסכנה - המון אדם, בתוך המים ומחוצה להם, מי יודע איפה ישראל?! נותר רק לקוות שהוא לא נכנס על דעת עצמו לתוך המים! האבא המודאג ויעקב המבוהל חיפשו את יעקב בכל הבריכה. בצר לו, רץ יעקב אל המציל וביקש להכריז במגפון כי אחיו נאבד. פתאום, באופן משונה, המגפון לא עובד. המציל ניסה שוב ושוב, ללא הועיל.

"ישראל! ישראל!" ניסה יעקב עוד פעם ועוד פעם, אך לשווא. פתאום למוחו של יעקב התגנב המלאך הטוב: "אל תדאג, תחיה באמונה. אם ישראל הקטן לא עונה - אז ה' יתברך הגדול יענה". יעקב אחז במגפון וצעק: "שמע ישראל!!!" זעקת המגפון הדהדה בכל הבריכה - וכל הנוכחים נבהלו! ברגע אחד מערכת הכריזה חזרה לעבוד! תוך שניות ספורות ראה יעקב מרחוק את ישראל הקטן רץ אליו. יעקב ירד מעמדת המציל ורץ לחבק את אחיו האובד. "יש בורא לעולם" קרא בהתרגשות. יעקב התרגש מהנס שנעשה לו ולא הבין איך אחיו הקטן ידע שזעקת ה"שמע ישראל" התייחסה אליו? באותו רגע הוא החליט להקפיד יותר על קבלת עול מלכות שמיים באמירת "קריאת שמע" בבוקר ובערב!