חיבוק מבורא עולם והפתק ששלף מהכותל

רועי תמיד רצה להתחתן מיד אחרי השירות הצבאי. והנה הגיע הרגע, אבל שידוך באופק אין. בצר לו, הוא החליט להגיע לכותל המערבי. זו הייתה שעת צהריים ורחבת התפילה מלאה במניינים קטנים.

הוא התקרב בצעדים קטנים לאבני הכותל, הרים עיניים למרום וביקש: "אבא שבשמיים. אני לא כל כך יודע כיצד להתחיל, אבל אני יודע שאתה שומע אותי... אני רוצה להודות על כל הטוב שעשית לי כל החיים ועל הזכות להיות יהודי... אבא יקר, אני רוצה למצוא זיווג הגון. אני רוצה משפחה. אישה וילדים צדיקים. אבל לפני זה אני יודע שאני בעצמי צריך להתחזק בלימוד התורה ובשמירת המצוות. אני לא יודע מאיפה להתחיל, אנא הראה לי את הדרך!"

בעוד הוא משתטח על אבני הכותל, הוא מבחין בין החריצים בפתקים המוסלקים בין האבנים. "אני גם רוצה לכתוב פתק", הרהר בליבו, אבל ידע שאין לו לא עט ולא פתק. הוא הזיז את ידו מהאבנים בחצי ייאוש, ובטעות הפיל פתק אחד... הוא הציץ בפתק החצי פתוח ולא האמין למה שראו עיניו: "רועי בן אהובה לזיווג הגון"! איך זה ייתכן?

מה הסיכויים שבדיוק במקום שבו רועי עמד, עמד לפניו רועי אחר, ששמו ושם אמו זהים וגם הוא צריך ישועה של זיווג? רועי התחזק מהחיבוק הקטן שקיבל מבורא עולם, שהוכיח לו כי הוא שמע את תפילתו. הוא החזיר למקום את הפתק והתפלל גם על עצמו וגם על "רועי בן אהובה" שאותו לא ראה מעולם.

בדרך החוצה, רועי החליט להניח תפילין בעמדת חב"ד שהייתה במקום. הוא הרגיש קרוב במיוחד לקב"ה. האדם שבעמדה הגיש לרועי עלון פרסומי: "הנך מוזמן בשבת הקרובה לעונג שבת בירושלים בישיבה לבעלי תשובה". רועי החליט להרים טלפון וכבר באותו שבוע התארח לשבת ישיבה ראשונה בחייו. הרצאות, שיעורי תורה, סעודות שבת, שירים ופיוטים. שיעור תורה ועוד שיעור תורה, ורועי הפך לבחור ישיבה.

שנתיים חלפו, ורועי כבר תלמיד חכם ששוקד מבוקר ועד ערב בלימוד התורה. לאחרונה הוא גם נישא וזכה להקים בית נאמן בישראל! ה' יתברך שומע כל תפילה!