ראיתי מול עיני מעשי זוועות. ואני לא משתחרר מזה

ראיתי מול עיני פיגועים ורצח, ועד היום אני לא משתחרר מזה

הרב אייל אונגר בכמה שלבים ראשוניים של השתחררות מהטראומה:

אירוע טראומתי, הוא אירוע של חוסר אונים, הבעיה הגדולה היא במסקנה של האדם בעקבות הטראומה, המסקנות של בני אדם נוצרו בעקבות חוויות, החוויה הקשה מייצרת מסקנה ש'העולם הוא מקום מאיים', ולכן במצבי החיים השונים האדם מרגיש איום, הוא פחות מדבר עם אנשים, פחות יוזם, 'מפחד' להתחבר, ועוד הגבלות והימנעויות.

1. שלב ראשון הוא לדעת מה שהיה, הוא לא מה שיהיה, מה שהיה, היה אירוע נקודתי, מכאיב כואב מזעזע עם השפעה לדורות, אבל הוא היה אירוע נקודתי! חשוב במערכת החשיבה לעשות אבחנה והבדלה ולומר לעצמך בראש, זה היה מפחיד אבל זה היה!

זה היה קשה ומזעזע (לא להדחיק רגש, אלא לקבל את הרגש) אבל זה היה (להוסיף את ממד ההיגיון והיעילות).

2. שלב הבא מה שאתה ראית את הזעזועים ובכל אופן אתה ב''ה עדיין חי, זו עדות שגם מאירוע טראומתי אתה ניצלת, נכון שהיו עשרות אלפי אירועים מצערים לעשרות שנים קדימה, אבל אתה כן ניצלת!  אדרבה אין כמוך שיודע שגם מאירועים טראומתיים אפשר להינצל.

3. חשוב 'לא לדחוק את השעה' אלא לומר לעצמך, אני מקבל את זה שקשה לי, אני לא לוחץ על עצמי להרגיש טוב, לא להשוות בין מי שאתה אחרי הטראומה לבין מי שאתה לפני הטראומה, לא לעשות השוואות ולומר מתי אני אחזור להרגיש טוב, לא, ההשוואות לעבר מלחיצות ולא מאפשרות להתקדם לעתיד.

4. כל יום פעמיים ביום 10 דקות עשה חוויה חיובית בריכוז מלא (אכילה, מוזיקה או פעילות גופנית) - בלי רעשי רקע, תתרכז ותחווה אותה. המטרה היא שהנפש חווה חוויה חיובית מרוכזת וממוקדת הנפש בהדרגתיות חוזרת שוב להאמין ש'יש טעם ומשמעות בחיים'.