הפחד מהמלחמה שלנו עם עצמנו. זה נכון לברוח ממנה?

שליחות בראי הפרשה - כי תצא

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ": מדוע נאמר "כי תצא" בלשון יחיד? מה פשר הלשון "אויביך" ולא "אויב"? התשובה היא שלכל אחד יש את האויבים שלו. מיהם האויבים? אלה אותם ה"מונעים" שמפריעים למלא את שליחותו ושעליהם הוא צריך להתגבר.

על המלחמה הזאת, סיפר רבנו בחיי בספרו "חובת הלבבות" שפגש אנשים שבאו ממלחמה קשה מול אויבים - ובידיהם שלל רב. הם היו כל כך מאושרים אחרי הניצחון, ההירואי מבחינתם. אבל רבנו בחיי ביקש ל"הוריד" אותם מהעננים: "אמנם ניצחתם במלחמה הקטנה", אמר להם, "כעת היכונו למלחמה הגדולה". החיילים תהו: "ומהי המלחמה הגדולה?" התשובה היא: המלחמה שבתוכנו.

מלחמת היצר היום־יומית היא המלחמה הגדולה שבה עלינו להשקיע את תשומת הלב ועיקר כוחותינו. גם אם חזרנו הרגע מלחימה מול אויב אכזר שניסה לפגוע בגופנו - דעו, כי יצר הרע לא מתכוון לעזוב אתכם. הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שיבצע את זממו. סמכו עליו, יש לו מספיק תחבולות.

ברוך ה', אנו בעיצומו של חודש אלול - זמן מצוין להעצים את המלחמה נגד היצר ולחדש את מלאי הנשק שלנו. עצם הביטוי "יציאה למלחמה" בא ללמד אותנו עקרון חשוב שנוגע למלחמות האלו – צריך פשוט לצאת אליהן.

כשנהיה קצת קשה או מורכב, יש לנו נטייה להסתגר ולהיעלם. פשוט לשקוע אל תוך הבדידות, אל המחשבות. בפרשת השבוע, מדגישה לנו התורה הקדושה שאת מה שנרצה להשיג לא נוכל אם נמשיך להתנתק מהעולם. אלא דווקא מתוך היציאה למלחמה, רק ביציאה לעולם שבחוץ, נוכל גם לנצח במאבק הזה. עצם פעולת היציאה היא הדבר הכי משמעותי ובכלל לא משנה מה הלך בקרב.

האויב האמיתי הוא ההסתגרות וההימנעות, ומכאן האדם עלול להגיע במהירות לתחושת ייאוש וחוסר משמעות.

הכלל הראשון – השכם להורגו. אל תמתין עד שהאויב יתקוף אותך, תקדים ותצא שעה קודם לכן. אם לא תעשה כלום הוא יגיע ויילחם בך. עמלק הוא ספק: הוא מרפה ומחליש אותך עד כדי אי־מעש. ברגע שאתה יודע שיש תקופות שאתה שהן יותר קשות לך - תכין תוכנית לאותם ימים. עשה הכול, אבל הכול, כדי לא להגיע חלילה למצב של אי־מעש.

הכלל השני – אמונה. ברגע שתפנים את המודעות של הניסיון - כבר בזמן הניסיון - הדבר יסייע לך בהתגברות עליו. "ונתתו ה' בידך", מבטיח הקב"ה. המודעות תעזור לך לצלוח את הדבר שאתה כל כך חושש ממנו.

הכלל השלישי – תזכור שהמאבק ממילא מתקיים, איתך או בלעדיך. גם אם אתה בוחר "לא להילחם". רוב האנשים לא מעזים לעשות את הצעד הזה. לא נוח להם, הם לא רוצים לשלם את המחיר של זה, ולא יודעים שברגע שיתחילו הם יגלו נקודה פנימית חדשה אצלם. ומי יודע, אם גם אתם תצאו למלחמה - תגלו בעצמכם דברים שלא ידעתם...