הזדמנות פז: המתנה הקצובה שמקבל האדם בחייו

שלושה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואימו -כך מובא בגמרא במסכת קידושין. כיצד הם שותפים? על ידי כך שההורים מעניקים לאדם את הגוף והקב"ה נותן את הנשמה ולכן שלושתם שותפים. לכן, כאשר ההורים מבקשים משהו, אדם צריך להרגיש כאילו הקב"ה בכבודו ובעצמו התגלה להם וביקש מהם, ולעשות זאת בשמחה ומתוך תחושת שליחות והזדמנות פז.  

המקום היחיד שמובא בתורה שבו מותר לאדם לא לשמוע בקול ההורים, זה רק במצבים שבהם ההורים מבקשים ממנו לעבור עבירה, מכיוון שגם הם חייבים בכבודו של הקב"ה 

ישנן הלכות רבות ומגוונות בכל הקשור למצוות כיבוד הורים ולכן חשוב מאוד ללמוד ולהעמיק בהן.

"ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד" - מדוע נכתב ויאסוף יוסף מרכבתו? הייתכן שאין לו משרתים? מסביר רש"י: הוא עצמו אסר, חיבר, את הסוסים למרכבה - על מנת להזדרז לכבוד אביו.  

הרי יוסף הוא השליט במצרים ויש לו כל כך הרבה משרתים שיכולים לעשות זאת במקומו, אך למרות זאת, יוסף מעדיף לעשות זאת בעצמו ולקיים את מצוות כיבוד אב, על אף מעמדו והשפעתו.  

מיוסף הצדיק אנו למדים על חשיבותה של מצוות כיבוד הורים. ההורים שלנו הם המתנה הכי גדולה שהוענקה לנו בחיים והיא לזמן קצוב בלבד. הרי בשלב מסוים ההורים עוזבים את העולם וכל מה שנשאר לנו אלו הזיכרונות והערכים שהוטמעו בנו. 

הגמרא מספרת על חכם אחד שהיה עשיר גדול ובעל משרתים רבים. לאותו חכם היו ארבעה בנים גדולים. כאשר אביו היה נוקש על דלת ביתו, הוא בעצמו היה מזדרז לכיוון הדלת על מנת לפתוח לאביו ולא שולח במקומו אף משרת. תוך כדי שהיה מתקדם לכיוון הדלת היה צועק לעבר אביו "אני כבר פותח", בכדי שהאב יידע שהוא נלהב ונרגש לקיים את מצוות כיבוד הורים. בנוסף, אותו חכם היה בעצמו מוציא כיבוד לאביו ומביא לו כל מה שצריך ולא שולח את ילדיו או משרתיו לשם כך.  

באחד הימים ביקש האב כוס מים ואותו חכם ניגש להביא לו. כאשר חזר עם הכוס הבחין כי האב המבוגר נרדם בזמן הזה. הגמרא מספרת כי אותו חכם עמד ליד אביו עם הכוס והמתין עד שיפקח את עיניו. הגמרא מסבירה שבאותה השעה שהמתין עד שאביו התעורר, התחדש לו חידוש על "מזמור לאסף". כלומר, בזמן ההמתנה הרהר החכם בדברי תורה, אך ידע מה זה כיבוד הורים.