סיפורו המיוחד של יניב בכותל

בשכונה כולם יודעים: לצאת לבלות בלי יניב - לא שווה כלום. באחד מימי אלול הציע אחד החברים לנסוע לבקש סליחות בכותל.

יניב, מיודענו, ניסה להתחמק: "ממי יש לי לבקש סליחה? הנה אני אומר לכם 'סליחה' חברים אם פגעתי במישהו". כל החברים התעקשו: "כולנו נוסעים. תזרום".

יניב הסכים. בכניסה לכותל, יניב התבדח כהרגלו: "חבר'ה אם מישהו הולך לאיבוד - רק שלא ישכח לבקש סליחה". פתאום שמעו החברים את החזן קורא בקול נרגש: "בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים...". כל החברים החלו להתפלל עם ההמון, וכאשר הגיעו לאמירת הווידוי הם פתאום שמו לב שיניב פרץ בבכי.

"אבא סליחה, אבא סליחה", הוא קרא שוב ושוב. "יניב בוכה? ועוד בתפילה?!" תהו החברי.  מעמד הסליחות הסתיים, ויניב נעלם. הם ניסו לחייג אליו, אך הוא לא היה זמין. "איפה הוא יכול להיות?" החלו לדאוג בני החבורה. פתאום אחד החברים זיהה מרחוק את כובע הקסקט שלו: "הנה הוא, מתפלל ליד אבני הכותל".

כל החברים המבולבלים הסכימו ביניהם: זה כבר לא יניב "המצחיק", זה יניב "הצדיק". ברגע אחד, החליפו לו חבריו משכבר הימים את הכינוי הנצחי שלו.

אחרי שסיים, הוא הגיע לפני החברים כשראשו כפוף ועיניו מלאות דמעות של שמחה: "תקשיבו, בחיים שלי לא אמרתי סליחה לאבא שבשמיים. האווירה והקדושה שיש פה עוררו לי את הנשמה. אני חושב שהתחלתי להבין מה זה 'בן אדם מה לך נרדם'... אני חושב שנרדמתי ל־19 שנה. בקיצור חברים, אני לא יודע מה איתכם - אני מחר מגיע לכאן שוב".

 יניב הגיע להתפלל בכותל בכל ימי אלול. לאט-לאט הוא התחבר למלך מלכי המלכים. בראש השנה הוא כבר התארח בישיבה קדושה. הוא התחבר לאווירה והחליט שהוא נשאר בבית המדרש. אחרי שנתיים כל החברים שלו קיבלו הזמנה לחתונה.

מתחת לחופה, אמרו לו החברים: "יניב, נכון שאתה צדיק עכשיו. אבל אתה עדיין גם מצחיק. תצחיק אותנו", יניב ענה: "זוכרים שאמרתי לכם אז ש'אם מישהו ילך לאיבוד - שלא ישכח לבקש סליחה', אז בסוף אני זה שנעלמתי. פשוט ברחתי להתפלל! אז סליחה מכולכם!" כולם חייכו וחיבקו אותו מכל הלב.