עברתי התעללויות, למה אני לא עוזב את מי שהתעלל בי?

אני אדם שעבר התעללויות בחיים, למה אני לא עוזב את מי שהתעלל בי, למה אני עדיין תקוע ב"קשר" אתו?

תשובה

1. אחד הכוחות של האדם המתעלל, שהוא משפיל פוגע ומזלזל באחר באופן קיצוני ואסור!  הוא מוחק את כוח הרצון והאמון שלו בעצמו, ואחר כך הוא גם מנחם מעודד ומחזק את המתעלל, למה "הרכבת הרים הרגשית" הזו?
כך הוא כמו מעביר מסר לנפש האדם שמתעללים בו: ש"המתעלל" הוא מקור ההרגשה הרעה והוא מקור ההרגשה הטובה, וכך האדם שסובל מהתעללות בכלל לא מאמין שהוא זכאי ויכול להרגיש טוב באופן עצמאי, ולכן הוא לא חושב ומחפש איך הוא יכול להרגיש טוב, הוא לא מאמין שזה אפשרי עוד, מבחינתו, 'זהו' לא נוכל עוד להרגיש טוב באופן עצמאי.

לכן קשה לך לעזוב את האדם שמתעלל בך! נדמה לך שאין מקור אחר להרגיש טוב, שאין לך אפשרות באופן עצמאי לנחם את עצמך ולבנות את עצמך, זה ה"שבי" הרגשי שאתה נמצא בו.
2. חשוב להבין את המקום שאתה נמצא בו, חשוב להבין שאתה לא חייב להישאר באותו מצב, חשוב להבין שאתה כן יכול לפתח לעצמו מקורות עידוד ונחמה שלא תלויים במתעלל, אתה לא חייב לשמוע ממנו שאתה שווה כדי להרגיש שווה, אתה לא חייב לקבל ממנו מתנה כדי להרגיש ראוי למתנות, אתה כן יכול לעודד את עצמך לחזק את עצמך, העצמאות הרגשית היא היציאה מ"השבי" הרגשי, זה חלק מהותי מהריפוי הרגשי.
3. תתחיל לעשות כל יום פעמיים ביום מעשים נעימים משמחים וכאשר אתה עושה את המעשים האלה, תאמר לעצמך בראש: "אני אוהב את עצמי אני מפרגן לעצמי", "יש לי זכות ואפשרות לעצמאות רגשית" - תוכיח לעצמך שאתה "כן יכול להרגיש טוב בלי תלות באחר".
ככל שתפתח עצמאות רגשית ומחשבתית תצא מה"שבי".

יש לכם שאלה לרב אייל אונגר בנושא הרגיש של עולם הנפש? שלחו לו הודעה למייל  http://e0548477627@hotmail.com‏