חזק ונתחזק: הרב אריה לוין על פרשת ניצבים

השבת נקרא שתי פרשיות, פרשת ניצבים ופרשת וילך.
השבוע - ביום רביעי, מלאו 12 חודשים, מאז הטבח הנורא שאירע בשמחת תורה.
רבות הן השאלות על אותו יום של חג שמחת תורה, שנהפך לנו ליום מר ונמהר.
אבל ישנן 2 שאלות עקרוניות על היום הזה.
האחת: היכן היה אלוקים ביום הזה?
השניה: היכן היה צה"ל ביום הזה?
כמובן שהתשובות לשאלות אלו, זהו נושא רחב לשיחה.
אבל, אני חושב שהעיקרון המשיב על שתי השאלות הללו, מופיע לנו בפרשה השניה אותה נקרא - פרשת וילך.
הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּר פָּנַי בַּיוֹם הַהוּא...".
אלוקים בעצמו אומר שיתכן ויגיע יום, בו הוא יסתיר את עצמו מעם ישראל.
זה לא שחלילה אלוקים לא יהיה קיים ביום הזה. אלא הוא יהיה נסתר כאילו הוא לא קיים.
כיהודים אנחנו מאמינים שאלוקים חי וקיים. אבל ישנם זמנים בהם הוא מסתיר את עצמו מעם ישראל.
חלק מההסתרה שלו, באה לידי ביטוי גם בחוסר תיפקודו של צה"ל.
כשילדים משחקים משחק מחבואים, אלו שהגיע תורם להתחבאות וכעת הם מתחבאים, מצפים ומייחלים שיחפשו אותם. אם לא יחפשו אותם, הם יתאכזבו מכך.
כך גם הקדוש ברוך הוא, כשהוא מסתיר את עצמו מאיתנו, הוא מצפה ומייחל שאנחנו נחפש אותו, וכשנחפש אותו, ודאי שנמצא אותו.
רבים הם האנשים והנשים שסיפרו שהם ממש ניצלו ביום הזה, ואין להם כל הסבר הגיוני לכך.
חווינו אירוע קשה מאוד, שלצערנו הרב, השלכותיו עדיין לא הסתיימו.
נזכור, שגם ברגעים הקשים בהם יתכן ונראה לנו שאלוקים לא נמצא איתנו, הוא נמצא ונמצא.
נישא תפילה ליושב במרומים, שיאמר דַי לצרותנו, שהחטופים יחזרו לביתם במהרה בריאים ושלמים, ונחזור לימים שקטים יותר ורגועים.

 שבת שלום, שקטה ומבורכת
 הרב אריה לוין, תל אביב