הלכות ראש השנה תשפ"ה ועירוב תבשילין

לע"נ ידידנו ר' שמעון בן אסתר מרציאנו ז"ל ביום שבת ג' תשרי פקודת שנתו. תנצב"ה
 

התרת נדרים -

נהגו לערוך התרת נדרים בערב ראש השנה, ואיש יכול לעשות עבור אשתו.

יש השבוע מצווה די נדירה - עירוב תבשילין!
רצו חכמים לשמור על כבוד יום טוב ולכן התירו לבשל מיום טוב לשבת רק כאשר מתחילים בהכנות לשבת כבר בערב החג על ידי 'עירוב תבשילין'. באופן זה, כל מה שמכינים מיום טוב לשבת הוא מעין המשך למה שהתחלנו בערב החג.

איך עושים עירוב תבשילין?  

לוקחים מאפה (חלה) ומנת תבשיל (ביצה/בשר/תפו"א), מְיַעדים אותם במחשבה לאכילה בשבת ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצות עירוב".
לאחר מכן אומרים: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".

המתארח והמוכן מראש -
גם מי שלא מתכוון לבשל בחג, טוב שיעשה עירוב תבשילין בלי ברכה כדי לחשוש לדעה שגם בשביל הדלקת נרות שבת צריך להניח עירוב.

מה עושים עם התבשיל והלחם?

את הלחם שומרים עד סיום ההכנות לשבת ונוהגים לאכלו בסעודה שלישית של שבת.

מי ששכח -

מי ששכח לערֵב, יכול בדיעבד לסמוך על העירוב שעושה רב המקום. אבל אסור לסמוך עליו לכתחילה ואם עשה כך - אינו יוצא בו.

הכנות לחג ולשבת -

יש להכין מיום רביעישלוש מערכות נרות:
א. אחת להדליק ביום רביעי לכבוד יום טוב.
ב. השניה להדליק (בהעברה מאש קיימת) ביום חמישי אחרי צאת הכוכבים בשעה 18:50.
ג. השלישית (גם בהעברה) ביום שישי בשעה 18:05 לכבוד שבת.

יש להדליק נר מיום רביעי על מנת שיוכלו להעביר ממנו אש להדלקת הנרות של יום טוב שני של החג ושל שבת.

ברכת הנרות -

הברכה- "להדליק נר של יום הזיכרון" ו"שהחיינו" (ויש שנהגו שלא לברך שהחיינו בהדלקה).

יש להוסיף בתפילות ראש השנה (ובעשרת ימי תשובה) זכרנו לחיים, מי כמוך, המלך הקדוש, כתבנו ובספר.

נהגו על פי הגמרא לאכול סימנים בליל ר"ה ולהתפלל לשנה מוצלחת.

לנוהגים לאכול את הסימנים לאחר ברכת המוציא יש לברך ברכה ראשונה רק על פירות שאין נאכלים עם הפת, כגון תפוח רימון וכד' או על ירק שאינו נאכל עם הפת אבל אין לברך על סלק או כרתי כיון שזה נפטר בברכת המוציא כי נאכל עם הפת.

מי שאינו אוכל את הסימנים יביט במאכל ויאמר את הבקשה.

יזהר שלא יכעס כלל בר"ה.

 תקיעת שופר -

נשים פטורות מצד הדין משמיעת קול השופר, אמנם כבר נהגו נשים לשמוע כשיכולות.

אשה השומעת תקיעות לבדה: ספרדיה - לא תברך. אשכנזיה - תברך.

מעיקר הדין מספיק לשמוע שלושים קולות, אולם נהגו בבתי כנסת לשמוע מאה קולות.

לחולה בביתו ומי שלא נמצא בבית הכנסת תוקעים רק שלושים קולות.

תשליך -

נהגו ללכת אחר תפילת מנחה אל מקור מים ולומר שם את פסוקי התשליך.

יום טוב שני של ר"ה -

מברכים שהחיינו גם בלילה זה ונכון להביא פרי חדש שלא טעם ממנו ולהניחו על השולחן ולכוון עליו ועל החג, גם אם אין פרי חדש מברכים שהחיינו.

הכנה מיום טוב לשבת -

מותר לשטוף כלים ולערוך שולחן לכבוד שבת כבר ביום שישי כיוון שעשינו עירוב תבשילין.

מקלחת ביום טוב לכבוד שבת -

אפשר לרחוץ לכבוד שבת את הגוף במים חמים. למנהג האשכנזים צריך לרחוץ איבר איבר ולא כל כל גופו בבת אחת.

נרות שבת -

מדליקים נרות שבת בהעברה מאש נר הנשמה בזמן המופיע בלוחות (לפני השקיעה).

קידוש של שבת רגיל לחלוטין, ללא הבדלה בין חג לשבת. במוצאי שבת - הבדלה כרגיל.

שנזכה ברגעים המיוחדים הללו התעלוּת מיוחדת שתלווה אותנו לכל השנה כולה

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה ושבת שלום

הרב אריה לוין,

תל אביב