דמעות של קדושה: הראשון לציון חושף את סוד אהבתו של מרן

"ערב יום הכיפורים", סיפר הרב, "לאחר שסיים אבי את הסעודה המפסקת, כשהוא כבר מוכן ולבוש בבגדי חג ונעול בנעלי בד לקראת היציאה לבית הכנסת, היה ניגש למטבח אל אמי, הרבנית. שם, בפשטות ובצניעות, היה פונה אליה ואומר: 'אני מבקש שתסלחי לי, אולי במשך השנה היו דברים...'".

מרן הרב יצחק יוסף עצר לרגע, ודמעות נצצו בעיניו. הקהל כולו היה מרותק, שותף לכאב ולגעגועים. 

"ואז", המשיך הרב, "היה אבי פורץ בבכי מר, וגם אמי הייתה מבקשת סליחה ופורצת בבכי כנגדו. ואנחנו, הבנים, היינו עומדים שם, רואים את אותו מעמד מלא הוד וקדושה, את אהבתם הגדולה והטהורה. למרות שהיו מכבדים מאוד זה את זה, תמיד, בכל זאת היה אבי חש צורך לבקש סליחה, לטהר את ליבו מכל רבב לפני יום הכיפורים".