הזמר שנעלם בשיא הקריירה חושף: "לא עניתי לטלפונים"

גיל 31, יגל מספר על המסע הרוחני שהוביל אותו מאור הזרקורים אל אור התורה.

יגל, יליד רחובות, החל את דרכו המוזיקלית כמעט במקרה. "אחרי הצבא, תפס אותי אחד האנשים מהצבא שעשה מסיבת שחרור ואמר לי: 'תבוא, אני מזמין אותך'," הוא נזכר. "בקיצור, קם עליי איזה אחד ענק, שם עליי, אמר לי: 'אתה שר'."

מאותו רגע, הקריירה שלו התפוצצה. "מאותו יום כל מקום שהלכתי, הזמינו אותי," הוא מספר. "היו באים, לוקחים אותי, מחזירים אותי, רק כדי שאני אבוא אשיר כמה שירים פה, כמה שירים שם."

הצלחתו הגיעה לשיא כאשר השתתף בתוכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא", ואחד השירים שלו זכה לביצוע על ידי מתמודד אחר. "ביררו מה השיר הזה, למה וכולי. ואז התקשרו אלינו, רצו לעשות עלינו אייטם," הוא מספר. השיר הפופולרי ביותר שלו זכה ל-4.5 מיליון צפיות.

למרות ההצלחה החיצונית, יגל מתאר תחושה פנימית של ריקנות. "יש לך הכול ואין לך כלום, שום דבר," הוא אומר. "הכול יש בשפע, מה שאתה רוצה - בגדים, מכוניות, טיולים, חו"לים, הכול. מה שאתה רוצה. ... אבל הבפנים ריק. הבפנים, אתה חוזר הביתה, אתה בוכה."

יגל מתאר תהליך הדרגתי של חזרה בתשובה. "אין אצבע שאני יכול לשים ולהגיד: פה חזרתי בתשובה. לא. זו נקודה ועוד נקודה ועוד נקודה ועוד נקודה ועוד נקודה, עד שהם יצרו סיפור."

הוא מספר על חוויות רוחניות בימים הנוראים שהובילו לשינוי. "הגעתי לחודש אלול, הגעתי לראש השנה. אני יושב בבית כנסת ואני לא מבין מה אני עושה שם... ואז מגיע כיפור. מגיע כיפור, וגם שם, בכיפור, אתה לא מרגיש שום דבר. פה כבר התחלתי לפחד."

יגל מתאר תקופה של מאבק פנימי עמוק. "הבנתי שמה שאני עושה זה כבר לא טוב. הבנתי שאני לא יכול להרקיד מעורב. הבנתי שאני לא יכול לראות דברים כאלה או אחרים, שזה פוגם, זה פוגע בי."

הוא מספר על רגעים של תפילה אינטנסיבית. "פשוט בוכה לשמיים... הייתי אומר לו: 'מה אני צריך לעשות? מה אתה רוצה שאני אעשה? מה, אני אעזוב את המוזיקה?'"

יגל מתאר את תקופת הקורונה כנקודת מפנה משמעותית. "הקורונה באה והבנתי, במילים אחרות, שהוא שולט על כל העולם. ... עכשיו מה שזה גרם, זה גרם שסגרו את כל האולמות. ואני בדיוק בלבטים של כן-לא, כן-לא, איך אני עושה, כן-לא, כן-לא, כן-לא. זהו, נסגר. אין אירועים יותר."

הוא מתאר כיצד תקופה זו אפשרה לו להתמקד בחיים הרוחניים. "וזה נתן לי את השקט הנפשי. והרגשתי את השקט הזה ופשוט חזרתי להתפלל ולהתפלל במניין, ולקום וללמוד קצת, קצת הלכות, קצת רבי נחמן."

כיום, יגל מתאר חיים שונים לחלוטין. "התחתנתי, הקמתי בית, ומקווה לא לעזוב את בית המדרש בעזרת השם," הוא אומר. הוא מדגיש את השלווה שמצא בחיים הדתיים. "לא היה לי שקט נפשי אף פעם בחיים עד שהכרתי את התורה."

יגל מציין גם שרבים מחבריו לתעשיית המוזיקה עברו תהליך דומה. "כל מי שהיה איתי בבמה, כמעט כל מי שהיה, כולם בתשובה, כולם בתשובה. כל החבורה שלי בתשובה."

לסיום, יגל מביע תקווה להשפיע על אחרים. "שהקב"ה יזכה אותי להוביל ולהביא אליו כמה שיותר אחים וילדים, כי אין פה משהו אחר שיכול להציל מתוך כל התופת הזאת."

סיפורו של יגל מהווה עדות מרתקת למסע רוחני עמוק, המדגים כיצד אדם יכול למצוא משמעות ושלווה מעבר להצלחה חומרית ותהילה. זהו סיפור של חיפוש, התמודדות עם ריקנות פנימית, ולבסוף מציאת דרך חדשה בחיים.