לא צריך ללכת רחוק. זאת הקבלה שלקח על עצמו בשביל זיווג

לכל רווק בכל גיל יש את הזמן המתאים "משמיים" להתחתן. השאלה היא באיזו דרך הקב"ה מזמן את הזמן הזה. בישיבה בעיר בני ברק, שבה שש קומות ללא מעלית, החליט אחד הבחורים לקבל על עצמו קבלה של חסד. הוא החליט לסייע לכל "בחור חדש" עם מזוודות לעלות לקומה השישית, ללא קשר למספר המזוודות.

הוא ביקש מהמשגיח לעדכן אותו כאשר בחור חדש מגיע, כדי שיוכל לעזור לו במדרגות. במשך מספר חודשים, הוא עמד בדלת הראשית של הבניין, קיבל בכל פעם את "הבחור החדש" בסבר פנים יפות, הציג בפניו את קומות הישיבה והסביר לו על חדרי האוכל, לימוד, משרד ראש הישיבה וארונו האישי של התלמיד.

את הכול הוא עשה מתוך אהבת ישראל אמיתית. במקביל, הגיעה גם תקופת השידוכים. בוקר אחד, בסיום תפילת שחרית, ניגש הבחור לארון הקודש והתפלל לבורא עולם: "אני בן ,21 בתחילת דרכי. אנא זכני לשידוך מוצלח, ללא עיכובים. אני מבקש לבנות בית נאמן בישראל, ומודה לך על כל רגע שאתה משגיח עליי. כבן יחיד, תזכה אותי לשמוח עם הוריי תחת החופה במהרה עם חברי הישיבה". דמעות זלגו מעיניו מתוך התרגשות ותפילה מעומק הלב. המשגיח עדכן אותו על הגעת בחור חדש לישיבה. הוא ניגב את דמעותיו, עלה לחדרו בקומה השישית, הניח את תיק התפילין בארונו, לקח את הגמרא וירד לקומת הלימודים.

בשעות הצהריים, הוא ראה את הבחור החדש יורד מהאוטובוס עם מזוודה. הוא רץ אליו וקיבל אותו בשמחה. הבחור החדש התפעל מאוד מהמידות הטובות של הבחור הנמרץ והודה לו על כל העזרה. הבחור שלנו הבהיר: "אני עושה זאת בשמחה. לא כדי לקבל דבר - רק כדי לעשות חסד עם הזולת". הם עלו לקומה השישית יחדיו, ואז פנה אליו הבחור החדש ואמר: "אם אתה כאן, אתה בטח רווק, ואם אתה יוצא לשידוכים, יש לי שידוך עבורך. אני חושב שאחותי הרווקה תתאים לך".

הבחור נענה בחיוב, ובאותו שבוע השניים כבר נפגשו. אחרי חודשיים הם חגגו את חתונתם עם חברים, משפחה ורבני הישיבה. כל זאת הגיע ממעשה של חסד ותפילה מעומק הלב שהעניקו לו במתנה חיי משפחה!