אתגרי ישראל בהתמודדות עם איומי המל"טים

סיבה העיקרית לכך היא ההבדל המהותי בין מאפייני הטיסה של טילים לעומת מל"טים.

בעוד שמערכות ההגנה הישראליות מותאמות לאיתור ויירוט טילים הנעים במהירויות של מעל 1,800 קמ"ש, מל"טים טסים לעתים במהירויות נמוכות של כ-180 קמ"ש בלבד. הדבר מקשה על מערכות המכ"ם הקיימות לזהותם ולעקוב אחריהם ביעילות.

עופר חרובי, לשעבר ראש מחלקת המל"טים בחיל האוויר, מסביר כי המערכות הקיימות בעולם המערבי מתוכננות להגנה מפני מטוסי קרב וטילים קונבנציונליים. לדבריו, נדרש עיצוב מחדש של חלק מהמערכות כדי להתאימן לאיתור, זיהוי ומעקב אחר מטרות הנעות באיטיות יחסית.

האתגר נובע גם מהעובדה שמל"טים מכילים פחות מתכת ופולטים פחות חום מאשר רקטות ופגזים, מה שמקשה על זיהויים ולעתים אף גורם לזיהוי שגוי שלהם כמטוסים ישראליים קטנים.

מומחים מציעים פתרונות אפשריים, כגון שימוש במכ"מים המזהים ומסווגים גלי רדיו הנפלטים ממל"טים, חיישנים אופטיים לסריקת השמיים, וחיישנים אקוסטיים לזיהוי קול מנועי המל"טים. עם זאת, מודגש כי אין פתרון יחיד לבעיה, ונדרש שילוב של מערכות שונות ליצירת מענה מקיף ויעיל