חזק ונתחזק: הרב אריה לוין על חג שמחת תורה

נמצאים אנו בערבו של חג שמחת תורה.

שמו של חג זה כפי המופיע בתורה, זהו "שמיני עצרת". היינו, היום השמיני של חג הסוכות, שבו מבקש הקב"ה מאיתנו ,עצרו. תשארו לחגוג איתי יום נוסף.

במשך השנים התווסף לחג זה משמעות נוספת: כל שנה, בחג זה קוראים את פרשת וזאת הברכה, ובכך מסיימים לקרוא את מחזור פרשיות השבוע.

סיום קריאת מחזור נוסף של פרשיות השבוע, מהווה שמחה לאדם. לכן, שמו הנוסף לחג הוא "שמחת תורה". 

בפרשת וזאת הברכה מופיע הפסוק שמלמדים אותו את הילדים כבר מגיל קטן: "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב".
את התורה ציווה לנו משה, והיא ירושה לקהילת יעקב.
חכמינו זכרונם לברכה מנסים להבין, מדוע נכתב בתורה קהילת יעקב ולא נכתב עַם ישראל?
אחת התשובות לכך כותב הבעל הטורים וכן הכתב סופר - הביטוי קהילה, מורה ומעיד על חיבור של אנשים שחיים באחדות וביחד.

לעומת זאת הביטוי עַם ישראל נכון שהוא מורה על אוסף של אנשים, אבל זה לא בהכרח שהם חיים ביחד ובאחדות.
עם ישראל מורכב מ12 בני יעקב, והתורה ניתנה ל"קהילת יעקב". 
התורה ניתנה בתנאי, ש12 בני יעקב חיים יחד בקהילה ובאחדות.

מדוע האחדות והקהילתיות חשובה בנתינת התורה? מכיון שלא כל אחד מאיתנו יכול לקיים את כל התרי"ג מצוות, ורק כאשר אנו חיים יחד ואחד מקיים מצוה זו והשני מקיים מצווה אחרת, ניתן לקיים את כל התרי"ג מצוות.
הקהילתיות - לא רק שהיא חשובה לקיום התורה והמצוות, אלא היא חשובה גם להמשך קיומנו והישרדותנו כעם ישראל. 
לצערנו הרב, חג שמחת תורה שאנו נמצאים בפיתחו, הוא גם יום הזיכרון הראשון לטבח הנורא שהתרחש בו לפני שנה, וממנו החלה מלחמת "חרבות ברזל" שאנחנו עדיין בעיצומה.

מאז אותם רגעים ושעות קשות, אנחנו רואים כמה תורמת לה הקהילתיות - כמה עם ישראל על כל גווניו עזר ועוזר ומסייע בכל מיני דרכים, על מנת שכולנו נצליח לשרוד תקופה קשה ומאתגרת זו.
הקהילתיות - היא זו שסייעה במשך שנים רבות ש"קהילת יעקב", לא תיכחד ותישאר קהילת נצח, והיא זו שגם תעזור ותסייע בהווה ובעתיד.

בשעות ובימים אלו, מוטלת עלינו אחריות לעשות כל שביכלתנו לחיות בקהילתיות - לחיות באחדות ובמתן עזרה וסיוע נפשי ופיזי אחד לשני, על מנת שנוכל להתמודד עם הקשיים והאתגרים הניצבים בפנינו, ועל ידי כך נזכה נוכל להיות שותפים להמשך קיומה של "קהילת יעקב" עוד למשך שנים רבות.

 פיתקא טבא וחג שמח, 
 הרב אריה לוין, תל אביב.