בלב הסערה: המפגש שלנו עם הנשמה

"צוהר תעשה לתיבה": חוש הראייה הוא זה שמוליד את המפגש בין הנשמה למילים, לתפילה, לקרבת ה'. וכשהאדם מברך, בעצם הברכה הוא פונה אל הקב"ה ישירות – "ברוך אתה ה'...". 

בנוסף, אומר הבעל שם טוב הקדוש שכל מילה ומילה נקראת תיבה. כאשר מתבוננים בעומק המילים, מגיעים לאהבת ה', לרצון עז לעבוד את הבורא, לנסות בכל כוחנו שהתפילה תתקבל, תניב פירות.

אז מעבר לפנייה הישירה לה' שמולידה קרבה, גם ההתבוננות בתוך תוכי האותיות מולידה את אהבת לעבודתו יתברך.
המחשבה, הדיבור הם אלו שמנתבים את דרכו של האדם. וכאשר חושבים על המילים, מוצאים אותן מהפה – זוכים למשוך עלינו את הארת ה' יתברך. 

אז כל אחד, מהמקום שלו, ממש מארבע הפינות בביתו יכול להגיע למחוזות עליונים. לא צריך ללכת רחוק כדי להגיע קרוב. הוא זוכה להיכנס לתיבה ולהתעטף באורו של ה' יתברך.