המאבק הגורלי של הרב בוצחק: "הוואטסאפ הציל אותי"

סיפורו, המשלב גבורה אישית וניסים גלויים, מספק הצצה נדירה לאחד הבקרים הדרמטיים בתולדות העיר הדרומית.

"התעוררנו למטחים," משחזר הרב בוצחק. בעוד רבים נמלטו למרחבים המוגנים, הוא קיבל החלטה שתשנה את חייו. "אמרתי לאשתי להיכנס לממ"ד, לקחתי את האקדח והצטרפתי לשני חברים - נהוראי סעיד ושילה." מה שהחל כתגובה מיידית להגנה על הבית, הפך במהרה לקרב על חיי התושבים.

המפגש המכריע התרחש ברחוב הגורן. "ראיתי דמות בלבוש צה"לי," הוא מתאר את הרגע הקריטי. "היססתי לשנייה - והמחבל פתח בצרור." כדור פגע ברגלו השמאלית, מרסק את עצם הירך. למרות הפציעה הקשה, הצליח לדלג למחסה מאחורי רכב. נהוראי, חברו שהמשיך בהסתערות, נהרג מטרים ספורים ממנו.

"שעה וחצי שכבתי עם כדור ברגל, מדמם," הוא משחזר. "פרמדיקית אמרה לי שבדרך כלל אדם מת תוך דקות במצב כזה. זה היה מילימטר ימינה או שמאלה - והתוצאה הייתה שונה." אפילו עיכוב טכני בווטסאפ, שנראה תחילה כמטרד, התברר כחלק משרשרת ההצלה: "אם הייתי יוצא מוקדם יותר, אולי הייתי נהרג בצומת שבו המחבלים ארבו."

19 מחבלים חמושים ב-RPG וקלצ'ניקובים חדרו לאופקים באותו בוקר. "בקרייה החרדית המשיכו בהקפות שמחת תורה כרגיל," הוא מציין. "מספיק היה שני מחבלים שיגיעו לשם, והטרגדיה הייתה גדולה פי כמה." כל הלחימה התרחשה במעגל של 250 מטר, כשאזרחים חמושים באקדחים עצרו את המחבלים מלהתקדם.

למרות האירועים הקשים, הרב בוצחק מזהה דווקא התעוררות רוחנית: "היינו מצפים לירידה באמונה, אבל רואים בדיוק את ההפך. חיילים מבקשים תפילין וציציות, יש התעוררות עצומה." הוא מצטט את רבי שמעון בר יוחאי: "ארץ ישראל היא מתנה שנקנית בייסורים - פיגועים, קשיי פרנסה, יוקר מחיה ומלחמות."

"אתה רואה את עם ישראל בתפארתו," הוא מתרגש. "דתיים וחילונים מתחבקים, מחזיקים יחד את האלונקה שנקראת ארץ ישראל." דווקא ברגעי החושך הגדולים ביותר, מתגלה האור של האחדות והערבות ההדדית.

"כשאתה חושב מה זה הקב"ה," מסכם הרב בוצחק, "אתה מבין כמה אתה קטן וכמה הוא אוהב אותך, ואז אתה מוכן לעשות הכל בשבילו." מתוך הטרגדיה והכאב, הוא רואה תקווה והתחדשות, אמונה ועשייה, במקום משבר וייאוש.

סיפורו של הרב בוצחק הוא לא רק סיפור של הישרדות אישית, אלא מראה המשקפת את כוחה של החברה הישראלית ברגעי משבר - שילוב של גבורה אנושית, אמונה עמוקה, ואחדות לאומית שמתגלה דווקא ברגעים הקשים ביותר.