למה ילדים לא ממהרים לשתף אותנו בחוויות שלהם?

הנה חמש סיבות נפוצות לקושי בחינוך ילדים:

1. חשש משיפוטיות או ביקורת
  ילדים, במיוחד בגילאים מתבגרים, עשויים להימנע משיתוף בחוויות מחשש שההורים יבקרו או ישפטו את מעשיהם. אם ילד מרגיש כי השיתוף יוביל לביקורת, גם אם היא נאמרת מתוך כוונה טובה, הוא עלול להימנע מלהיפתח כדי לא לחוש אכזבה או מתח מהתגובה.

2. רצון לפרטיות ועצמאות
   עם ההתבגרות, ילדים מפתחים רצון לפרטיות ומתחילים לחפש זהות עצמאית. הצורך לשמור לעצמם חוויות מסוימות הוא חלק מתהליך טבעי של בניית זהות וניסיון למצוא מקום עצמאי משלהם, שבו הם לא תלויים בהורה כשותף עיקרי לכל חוויה.

3. חשש שלא יבינו אותם
   לפעמים ילדים לא משתפים כי הם מרגישים שההורים "לא יבינו אותם". בין אם מדובר בחוויות רגשיות מורכבות או עניינים חברתיים, ילד עשוי להימנע משתף אם הוא מרגיש שיש פער גדול בין עולמו הפנימי לבין תפיסת העולם של ההורה.
כמובן, הנה שתי סיבות נוספות שיכולות להסביר למה ילדים לפעמים לא משתפים בחוויות שלהם:

4. רצון להתמודד לבד עם החוויות
   ילדים מסוימים מעדיפים לעבד את החוויות והרגשות שלהם בעצמם, במיוחד כאשר מדובר בחוויות מאתגרות או מורכבות. הרצון להתמודד לבד נובע מהרצון לפתח עצמאות רגשית ולהרגיש שהם מסוגלים להתמודד בעצמם, מבלי להזדקק לעזרה. תחושת השליטה הזו בחיים שלהם היא חלק חשוב מתהליך ההתבגרות.

5. חוויות מביכות או לא נוחות
   לפעמים ילדים נמנעים מלשתף חוויות שהם חשים לגביהן מבוכה או אי-נוחות, במיוחד אם מדובר בנושא רגיש או אינטימי. גם אירועים שבהם הם עשויים לחוש בושה, אשמה, או שהם לא רוצים לחשוף את חולשותיהם בפני ההורים עלולים לגרום להם להסתיר את החוויה, מתוך חשש שזה יוביל לשאלות לא נוחות או לתחושות לא נעימות.

בכדי לעודד שיתוף, חשוב ליצור אווירה שמאפשרת לילד להבין ששיתוף הוא אפשרות בטוחה ולא מחייבת. מומלץ לשוחח עמו בגובה העיניים, לשדר אמפתיה וקבלה, ולהימנע משיפוטיות. יצירת אווירה של פתיחות וביטחון יכולה לעודד את הילד להרגיש בנוח לשתף באופן טבעי.