פלטתי שטות. למה אני חסר טאקט?

אני אומר אמירות לא במקום, אני נחמד ונעים ופתאום אני מאבד את עצמי. אומר כל מיני אמירות לא חכמות, חסרות טאקט. איך הגעתי לזה? איך מטפלים בזה?

הרב אייל אונגר משיב:

לאנשים יש את הממד החיצוני, הדיבור וההתנהגות שלהם, ויש להם את הממד הפנימי שלהם, את המחשבות ורגשות.

אדם אמור לייצר איזון בין הדיבורים וההתנהגות שלו לבין המחשבות, לא כל מה שחושבים אומרים, למה? כי יש מחשבות שהן 'גולמיות'  לא שלימות, האדם מרגיש כעס על משהו ויש לו מחשבה "אני רוצה להרביץ לו", אחרי המחשבה הזו יש מחשבה שנייה - אני כועס עליו, אבל אולי אני גם אשם בכך שהוא עשה לי רע. אולי אני צריך ללמוד להסתדר איתו, או אולי הקשר בינינו לא מתאים, כלומר האדם מגדיר בצורה מדויקת יותר את המחשבות והרגשות שלו.

האדם לא "נבהל" מהתחושות הגולמיות הראשונות, הוא יודע לסדר את החשיבה ואת ההרגשה. וכך הוא הופך רגש גולמי למחשבה מסודרת ופתרון יעיל.

אדם חסר טאקט לא פועל בצורה נכונה, הוא מרגיש תחושה גולמית, ולא מחכה מספר שניות לבדוק עם עצמו האם מה שהוא מרגיש וחושב זה התוצר המוגמר או התוצר הגולמי. האדם עם "טאקט" גם מרגיש כל מיני הרגשות ותחושות אבל הוא יודע לומר לעצמו: "נכון אני מרגיש" אבל זו לא "אמת" אלא הרגשה שצריכים עוד לעבד ולבנות אותה בצורה מסודרת.

האדם חסר טאקט הוא מרגיש בחברה מאוים, מפוחד, מלא חשש או שחוסר הטאקט נובע ממקום שצריך להרשים באופן קיצוני. כל מיני תחושות הישרדותיות, ואלו פוגעות ביכולת שלו לעבד את הרגשות. לקבל את ההרגשה ולא מיד להגיב, אלא להגדיר מהי התגובה היעילה, ולכן הוא מגיב מהר ואח''כ הוא מרגיש רגשות אשמה.

אמנם נכון שאנו רואים אנשים שהם מגיבים מהר ובנעימות, הם לא מחכים מספר שניות עד שהם מגיבים, למה?

הם במיידי מגיבים טוב, איך זה? כי הם שנים התאמנו להגיב בצורה נכונה, ועם האימונים הנפש והמח עושים את התהליך הזה בפחות משנייה.

המלצה להתחיל להתאמן בתהליך ותוך כמה חודשים זה ייקח לו פחות משניה להגיב באופן יעיל.