קם באחת בצהריים והתפלל בטעות שחרית. מה זה נחשב לו?

ישי חלה בשפעת קשה, בעקבות המחלה התעורר בשעה אחת בצהריים, מיד שהתעורר בבהלה הניח תפלין והתפלל שחרית, אחר כמה דקות הוברר לו שבאחת בצהריים הוא כבר זמן של תפילת מנחה. הסתפק ישי האם עליו להתפלל מנחה שוב, או שכיון שהתפלל שחרית בזמן של תפילת מנחה זה עלה לו לתפילת מנחה, מה דעתכם? 

תשובה: ישנם כמה דרגות לגבי זמן תפילת שחרית: הזמן המובחר ביותר הוא להתפלל שחרית בנץ החמה (כלומר שתפילת שמונה עשרה תתחיל בדיוק בנץ החמה), ומי שעושה כן כתב השולחן ערוך (סימן נח סעיף א) "ששכרו הרבה מאד ואינו ניזוק כל אותו היום".

זמן תפילת שחרית נמשך עד 4 שעות מתחילת היום (כלומר 4 שעות זמניות מעלות השחר, זמן זה מופיע בלוחות השנה השונים של כל עיר),

אם התפלל אחר 4 שעות עד חצות היום יצא ידי חובת שחרית, אבל כתב השולחן ערוך שיש לו שכר מופחת ממי שהתפלל קודם 4 שעות.

אחר חצות היום אין להתפלל שחרית, אבל בדיעבד אם התפלל שחרית בחצי שעה שאחר חצות היום יצא ידי חובת שחרית.

אחר החצי שעה שאחר חצות זהו כבר מנחה ולכן תפילה זו אינה עולה לשם שחרית כיון שעבר זמנה לכל הדעות והשיטות, ולכן אינו עולה למנחה כיון שהוא חשב להתפלל תפילת שחרית ולכן צריך הוא לחזור להתפלל שוב תפילת מנחה.

[מקורות: סימן פט סעיף א ובשולחן ערוך ובמשנ"ב, הגרש"ז אויערבך במכתב בהקדמה לספר שיח הלכה].

מאת הרב אביאור אבהרם יפרח, פוסק הלכה בבית הוראה של הרה"ג רבי אופיר מלכא שליט"א.