הכל במקרה, גם אם שן נשברת בטיול בחו"ל

חצי שנה לפני הגיוס לצבא, בשקיעה קסומה על חוף תל אביב, החלטנו "פה אחד" כל החברים: חייבים להספיק לראות קצת עולם לפני שלוש השנים שמצפות לנו. החלטנו לטוס ליוון – פינטזנו על מוזיקה טובה, אופנועי ים, נופים מרהיבים והרבה הרפתקאות. מטבע הדברים, הדבר הראשון שעשינו כשהגענו היה לצאת למסעדה. היינו מאוד רעבים אחרי לילה שלם של המתנה בשדה התעופה, טיסה ונסיעה עד לבית המלון. בחרנו במסעדה מקומית על חוף הים.

החברים הזמינו משקאות – בירה, וויסקי, ואני, בפעם הראשונה בחיי, הזמנתי (רחמנא ליצלן) דבר לא כשר. בביס הראשון הרגשתי כאב בלתי נסבל. לא הבנתי מה קרה, ואז שמתי לב: שן שלמה נשברה לי באמצע הפה! לא ידעתי מה לעשות. אני ביוון, לא מכיר כאן אף אחד, בטח לא יהיה פשוט למצוא כאן רופא שיניים.

טוב, אבל אני עדיין רעב... החלטתי לנסות עוד ביס קטן. ו... בום! עוד שן נשברה! "זה בטח סימן משמיים" אמרתי לעצמי. פתאום היהודי שבתוכי התחיל להתעורר. החברים שלי עוד הציעו לי לנסות בפעם השלישית. "בוא נראה אם זה באמת רצון ה' כמו שאתה חושב" הם אמרו, אבל לי זה הספיק.

החלטתי לחזור לארץ – קודם כל לטפל בשיניים השבורות, ושנית – כי הבנתי שיש אלוקים בשמיים! כשהגעתי לארץ, ואחרי הטיפול בשיניים, התחלתי לחקור את מה שעבר עליי. ליד ביתי יש בית כנסת, שממנו תמיד שמעתי רק זמירות שבת. הפעם, אזרתי אומץ ונכנסתי לבית המדרש. שם פגשתי אברך עם חיוך מאיר עיניים שקיבל אותי בשמחה. סיפרתי לו הכול, והוא מיד פתח חומש בפרשת ויקרא, הראה לי את האיסור על שרץ המים והסביר שמה שנקרא "פירות ים" אלה בעצם שרצים אסורים מהתורה.

כששאלתי על דרכי תיקון, חייך ואמר: "עצם השאלה שלך היא כבר חלק מהתשובה. הקב"ה יודע מחשבות אדם ורואה את חרטתך" הבנתי שה' שבר את שיניי כדי להציל את נשמתי, והתחייבתי מיד ללמוד גמרא פעמיים בשבוע. אז הבנתי את האמת הפשוטה: כל מה שקורה ליהודי הוא לטובה, וכשמחכים בסבלנות ואמונה, רואים בבירור שהכול בהשגחה עליונה.