"אמא בכתה בלילות כי לא הצליחה לשלם": בן האלמנה שסגר מעגל אחרי 25 שנה

סיפור מרגש שהתרחש לפני כרבע מאה ונחשף לאחרונה, מדגים כיצד מעשה חסד קטן יכול לחזור ולהשפיע שנים רבות אחרי, כשהוא מעיד על הכוח המופלא של נתינה בסתר והכרת הטוב.

תחילתו של הסיפור בקריאת חירום לתיקון אינסטלציה. האינסטלטור מרדכי (שם בדוי) הוזמן לתקן סתימה בדירה מוצפת. מה שנראה בתחילה כתיקון פשוט, התגלה במהרה כבעיה מורכבת שדרשה פירוק של רצפת הבית כולו. "הייתי חייב להיות כנה", משחזר מרדכי, "הסברתי לבעלת הבית שאם הבעיה עמוקה יותר, העלות יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים".

במהלך ימי העבודה הארוכים, התמונה המשפחתית התבהרה בפניו: אלמנה צעירה המגדלת לבדה ארבעה ילדים, הגדול בן 14 והקטן כבן שנתיים, במצב כלכלי קשה במיוחד. "המקרר היה ריק", הוא נזכר בכאב, "התחלתי להביא חלב בבוקר בשקט, רק כדי שיהיה להם לשתות קפה".

החלטה של רגע אחד שינתה את חייהם של כולם. בתום שבוע העבודה המפרך, כשראה את האלמנה רועדת מחשש החשבון, החליט מרדכי לעשות מעשה. במקום להגיש חשבון, המציא סיפור על פרויקט שיקום שכונות של העירייה. "צילמתי הכל והגשתי לעירייה", אמר לה, "הם כבר שילמו על העבודה".

25 שנים חלפו. מרדכי, שהגיע לגיל בו החליט להגשים חלום ולבנות את ביתו ברמת גן, החל לקבל הצעות מחיר מקבלנים שונים. להפתעתו המוחלטת, למחרת היום הגיעו עשר משאיות עמוסות בחומרי בניין לשטח. בניסיונו לברר את הטעות, מצא את עצמו עומד מול צורי, מנהל חברת הבנייה - אותו ילד בן 14 שראה לפני רבע מאה.

"אתה לא זוכר אותי", אמר צורי בהתרגשות, "אבל אני לא שכחתי אותך לרגע. אמא שלי בכתה כל לילה כי לא היה לה לשלם. הייתי בוכה איתה מתחת לשמיכה, מבטיח שאעזוב את בית הספר כדי לעזור. כשבאת ואמרת שהעירייה משלמת, לא ראיתי את אמא שלי שמחה כך מעולם". 

ואז, באותה דרך בדיוק, אמר לו צורי: "את כל חומרי הבניין, בשווי מאות אלפי שקלים - שילמה העירייה". כך סגר מעגל מרגש של נתינה והכרת הטוב.

הסיפור, שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות, ממחיש את דברי שלמה המלך "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". הוא מלמד שיעור עמוק על ערך הנתינה בסתר, על הכוח של חסד אמיתי, ועל האופן שבו מעשים טובים, גם אם נראים קטנים בשעתם, יכולים להדהד שנים רבות קדימה ולחזור בדרכים מפתיעות ומרגשות.

"לא חשבתי על זה אפילו לרגע", מסכם מרדכי, "פשוט ראיתי משפחה במצוקה וידעתי שאני חייב לעזור. מי היה מאמין שאחרי כל כך הרבה שנים, אותו מעשה קטן יחזור אליי בצורה כזו".