יהדות
יהונתן הגיע לירושלים כדי להגשים חלום – לרכוש רכב מפואר ונוצץ. הרכב שהיה לפניו היה "רכב מהסרטים": לבן, עם גלגלי מגנזיום, גג נפתח ותיק טיפולים מרשים. נדמה היה ליהונתן שזו בדיוק ההזדמנות שחיפש.
הבעלים הבטיח: "זה 'בובה' של רכב, בקושי נסעתי בו. גם משום שאני שומר שבת, וגם כי המשרד שלי קרוב לבית שלי". יהונתן חייך, ומיהר ללחוץ יד: "חסכתי שלוש שנים והנה החלום שלי מתגשם", אמר בהתרגשות. השניים ביצעו העברת בעלות, ויהונתן יצא לדרכו חזרה הביתה – שמח עד הגג.
הוא היה מרוצה מהביצועים ומהנראות המרשימה של הרכב. "סוף סוף אני פה, עם הרכב שחלמתי עליו כל כך הרבה זמן!" חשב לעצמו. הוא החליט לצאת בעיצומו של יום שבת קודש לטיול ארוך בכיוון הצפון, כדי להתנסות בנהיגה בין־עירונית. אך פתאום באמצע הדרך שמע יהונתן חבטה עוצמתית, ובשלב הבא כל מה שראה דרך השמשה הקדמית זה בוץ; כל החזית של הרכב החדש והנוצץ התלכלכה. יהונתן היה מיואש. הוא נכנס לתחנת דלק סמוכה כדי לשטוף את הרכב, לפני שימשיך בנסיעה.
לפתע, פנה אליו הגוי ששטף את הרכב ושאל: "תגיד, אתה יהודי. נכון? אם כך, איך אתה נוסע בשבת ברכב שעליו מדבקה 'רכב זה שומר שבת'?" יהונתן הציץ לחלקו האחורי של הרכב, וראה שהגוי צודק: "רכב זה שומר שבת", הכריזה המדבקה. יהונתן היה נבוך. בו במקום יהונתן החליט לעצור את הטיול, לעשות אחורה־פנה ולשוב לביתו. בדרך, הוא חש צורך עז לדבר עם בורא עולם. "אבא שבשמיים, האמת היא שתמיד רציתי לשמור שבת. תמיד רציתי, אבל אף פעם לא היה לי האומץ להתחיל. היום הבנתי את המסע שהעברת אותי: קניית הרכב מיהודי שומר שבת, הנסיעה לצפון, הבוץ שנשפך על השמשה והמסר דרך הגוי. תודה רבה על השיעור החשוב, בורא עולם!"
מאותו יום, יהונתן התחיל לשמור שבת. עם הזמן, הוא הוסיף לראשו כיפה, שהיא תזכורת נוספת – "מדבקה", אם תרצו – להיותו יהודי בן של מלך. מיותר לציין, שאת המדבקה שעל הרכב הוא לא הוריד. אדרבה, הוא נסע לחנות מדבקות וקנה מדבקה נוספת, שתקשט גם את חזית הרכב!