נשים
מי לא שאל את עצמו את השאלה הזו לפחות פעם אחת בחייו. האם הוא הזווג שלי משמים ?
ואיך אהיה בטוחה שבחרתי נכון?!
לא מעט נשים פונות אלי בתחושה קשה המנקרת בהן זה תקופה..." איך בחרתי דווקא אותו? אולי הייתי צעירה מדי ולא ידעתי באמת מה נכון לי?" לפני שאני מתחילה בטיפול,אני מרגיעה אותן ומספרת להן שהן לא לבד והן ב"חברה טובה"
תחושה של ספק יכולה ללוות אותנו שנים ולמנוע מאתנו תחושה של אהבת אמת ומנוחת הנפש .
אז איך ניתן באמת להרגיע את הלב ולדעת שבאמת התחתנתי עם " החצי שלי" וזו אהבת חיי?
עלינו להבין שכאשר אני נמצאת בספק ,אני מאפשרת ליצר הרע לנקר במוחי במחשבות מערערות
שלא רק שלא מקדמות אותי בזוגיות אלא יכולות לשתק ולא לתת מנוח.
כאשר מתארים חז"ל את הבחור שמגיע לפירקו ורוצה למצוא את 'האחת' כדי להקים עמה "בניין עדי עד", הם בוחרים בתאור מפליא: " תר אחר אבדתו", כלומר מחפש מישהי שאבדה לו.
כשאנו מחפשים אבדה : דבר ראשון אנחנו יודעים לזהות אותה מיד . דבר שני: מתלווה תחושה עזה של שמחה. ככל שהדבר שאבד יקר לנו , בהתאם תהיה עוצמת השמחה.
נשאלת השאלה הכל כך מתבקשת : למה נמשלה האשה לאבדה? ומאיפה אותה תחושה של ידיעה שאכן היא שלו?
כדי לענות על כך , נעיין במסכת סוטה בה כתוב: ".. ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני .. "וכו` כלומר: כשיורדת נשמה לעולם היא מופרדת לשתי גופים זכר ונקבה, אותם מייעד הקב"ה זה לזו .
מתי מתאחדת נשמה זו? האיחוד המיוחל קורה במעמד החופה. בה אומר החתן לכלה: " הרי את מקודשת (מיועדת) לי בטבעת זו" מתי אנו משתמשים במילה הרי? כאשר אנחנו בטוחים במשהו , ואין לנו כל ספק.
החיבור הרוחני בין הבעל לאשתו נעשה במעמד החופה , בו אנו מסירים כל ספק , ומעידים שהזוג הזה נועד זה לזו ונשמתם מתאחדת ברגע אלוקי זה.
ידוע הסיפור ( ויקרא רבה) של רבי יוסי בן חלפתא והמטרוניתה( אשה רומית עשירה) ששאלה אותו:"כמה ימים ברא ה' את העולם?"
ענה לה:" שישה ימים". המשיכה ושאלה: " ומה עושה מכאן ואילך?"
ענה לה:" מזווג זיווגים". ו"אם נראה הדבר קל בעינייך,קשה היא לפני המקום כקריעת ים סוף".
חזרה לארמונה וזווגה את עבדיה עם שפחותיה... לא עבר הלילה והם מתקוטטים ואינם רוצים זה בזה... חזרה לרבי יוסי ואמרה לו: " יפה תורתכם יפה ומשובחת".
רק כאשר אני מבינה שה' הוא מזווג זיווגים, ורק באישורו יוכל החתן לקדש את אשתו ולהגיד :" הרי את מקודשת לי.".. נוכל להסיר מעלינו כל ספק.
ועכשיו נבין למה שמחת חתן וכלה היא אחת השמחות הגדולות שיש לאדם בחייו.
"כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות"( מצודת דוד, משלי ט"ו , ל').