חזק ונתחזק: הרב אריה לוין על פרשת וישלח

השבת נקרא את פרשת וישלח.
במהלך הפרשה אנו קוראים על שינוי שמו של יעקב לשם ישראל.
בתלמוד במסכת ברכות כתוב, שהשם יעקב לא נמחק לגמרי. שהרי, בהמשך התורה מופיע שאלוקים פעמים השתמש בשם יעקב ופעמים בשם ישראל.
אך השם ישראל, נהפך להיות השם העיקרי שלו, ואילו השם יעקב הוא השם המישני שלו.
רבינו בחיי זיכרונו לברכה כותב שהשארת השם המקורי יעקב, נעשתה בכוונה.
כי השם יעקב רומז על המילה עקב, כי בעת הלידה יעקב אחז בעקב עשיו.
העקב נמצא בתחתית גופו של האדם.
לעומת זאת, השם ישראל מרמז על שררה - על גובה.
מהאותיות של המילה ישראל, ניתן להרכיב את צמד המילים "לי ראש".
האדם - מצד אחד יש לו את הראש, המסמל גובה.
אך מצד שני יש לו את העקב, המסמל נמיכות ועמידה על הארץ.
האדם צריך לדעת לשלב בין גובה לנמיכות, לא להתגאות ולהשתחצן. מותר להראות גובה - דברים טובים, אך צריך לזכור גם את הנמיכות.
בנוסף, על האדם לזכור להיות מונח עם העקב על הקרקע, לחיות את המציאות כאן בעולם הזה.
אך מצד שני לשאוף גבוה - למעלה.
יעקב - עקב ונמיכות, בשילוב של ישראל - שררה וגבהות.

 שבת שלום ומבורך, 
 הרב אריה לוין, תל אביב