"איך אומרים לא": הסיפור המופלא על הגרש"ז אויערבך והעיתונאי

סיפור מאלף המלמד על גדלות בכבוד הזולת התרחש במעונו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, כאשר הגיע אליו עיתונאי בבקשה לראיון לעיתונו. במקום לדחותו במילה אחת, כפי שהיה יכול בקלות לעשות, הושיבו הרב על כסא לצדו והקדיש עשר דקות תמימות להסביר בנועם ובסבלנות מדוע אין זה מדרכו להתראיין לעיתונות.

במהלך השיחה האריך הרב והסביר לעיתונאי את מסורת אנשי ירושלים, שתמיד הקפידו להתרחק מפרסום ומפרסומת. הוא שוחח עמו בכבוד ובהערכה, תוך שהוא מקדיש זמן יקר להסביר את עמדתו. כשיצא העיתונאי, התעניינו הממתינים בחוץ האם הצליח להשיג את הראיון המבוקש. "אמנם לא," השיב העיתונאי, "אבל הביקור היה שווה לחלוטין - קיבלתי שיעור מאלף כיצד לסרב לבקשה במאור פנים ובכבוד."

גישה זו משקפת את דרכם של גדולי ישראל בכבוד הזולת. המהר"ל מלמד כי "איזהו מכובד - המכבד את הבריות" אין פירושו רק שמי שמכבד אחרים יזכה בעצמו לכבוד, אלא שעצם היכולת לכבד אחרים היא המעידה על היות האדם מכובד באמת. כשם שהעץ ניכר בפירותיו, כך האדם ניכר בהתנהגותו כלפי זולתו.

הסיפור על הגרש"ז אויערבך ממחיש כי גם כאשר נאלצים לסרב לבקשה, ניתן - ואף חובה - לעשות זאת תוך שמירה קפדנית על כבודו של הזולת. זוהי דוגמה מאלפת כיצד לומר "לא" בדרך שמותירה את השני מורם ומכובד, למרות הסירוב לבקשתו.