לקראת שבת
השבת נקרא את פרשת וישב.
במהלך הפרשה, מסופר על אֲחֵי יוסף שרצו להרוג אותו, ולפני שהם החליטו לבצע את זממם, ראובן - האח הבכור פונה אליהם בבקשה לא להרוג אותו, אלא להשליכו לאחד הבורות שבקרבת מקום, ולאחר מכן לבוא ולהוציאו מהבור בלי שהאחים יידעו על כך.
מפליא מאוד, שדווקא ראובן האח הבכור הוא זה שפנה אל אחיו בהצעה לבטל את תכניתם.
שהרי, אחד הדברים המרכזיים שהפריעו לאחים, הם חלומותיו של יוסף שהוא יהיה מלך וימלוך על כל אחיו.
אם אכן חלומותיו יתגשמו, המפסיד המרכזי יהיה ראובן - האח הבכור, וכל זכויותיו כבכור, יתבטלו ולא יבואו לידי מימוש, ואם כך הוא הראשון שצריך להיות בעד הריגתו של יוסף.
אך למרות ההפסד הצפוי לראובן מכך שיציל את יוסף, הוא בחר לגלות אחריות כאח בכור ולעשות ככל שביכולתו להציל את יוסף אחיו.
הרב זלמן סורוצקין זכרונו לברכה - בסיפרו "אזניים לתורה" כותב, שהתנהגות זו של ראובן מלמדת אותנו, שהאדם צריך לדעת שמי שיש לו זכויות, יש לו גם חובות.
אין זכויות ללא חובות!
להיות בכור, זו זכות הכוללת בתוכה גם חובה כלפי שאר האחים.
בני האדם בדרך כלל נוטים לחפש לקבל רק זכויות, ללא שיהיה להם עול של חובות.
אך בסיפור הזה, ראובן מלמד אותנו, שזכויות טומנות בחוּבַּן גם חובות, ולפעמים החובות הם על חשבון הזכויות.
שבת שלום ומבורכת,
הרב אריה לוין, תל אביב.