בעיות נפשיות - הן חלק מעבודת ה' או גזלניות אנרגיה?

כל בעיה נפשית שיש לאדם, היא לא 'סתם', אלא  היא קשורה לייעוד של האדם, אמנם היא בעיה מכבידה והיא דורשת טיפול מקצועי, ואמנם אותו אדם בשונה מאחרים, מתחיל מנקודה הרבה יותר קשה את החיים. הוא מתקשה יותר להתפלל לשמור שבת או הרבה מצוות אחרות, הוא מתקשה יותר להיות רגוע ושלו ומרוכז, בהחלט זה כך.

במקרים של קשיים נפשיים, זה לא יעזור עוד כח רצון כדי להתגבר על הבעיה, יש לאדם בעיה! ובמקרים מסוימים רק לווי מקצועי יעזור והניסיון לוותר על לווי מקצועי זה נזק לבריאות הנפשית שלו, זו לא בעיה קטנה של 'הוא לא מתרכז' אלא זו בעיה בהרבה מקרים הרבה יותר רצינית שהיא לא דורשת עוד 'כח רצון' כדי שהאדם יתגבר על הבעיה, לא! אלא זו בעיה הרבה יותר חמורה, פעמים צריך טיפולים אפילו באמצעות כדורים.

האדם מחויב לטפל בנפשו! הוא מחויב לקחת אחריות למענו למען הייעוד שלו למען התפקיד שלו למען הסובבים אותו,
ומצד שני שלא יתייאש, כל אדם חייב לאמר בשבילי נברא העולם (משנה סנהדרין) היה כדאי לברוא כל אדם על כל האתגרים והקשיים שלו, היה כדאי לברוא אותו בשביל עבודת השם שלו, למרות הקשיים שאתם הוא מתחיל את החיים שלו.

כך הסביר בספר התניא (פכ''ז) את הפסוק בספר משלי:

'כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה' כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו (אבות).

גם רוע בעיות נפשיות קשיים ותסכולים, הכל ברא השם למען התפקיד של האדם, ההשוואה (הקנאה) מוציאה את האדם מהעולם, והוא שוכח את התפקיד שלו, הוא לא מרוכז בעשייה שלו. אבל האמת היא כמו שכתב בתניא 'גם אם יהי' כן כל ימיו במלחמה זו לא יוקטן בעיניו שום דבר שיעשה', כל עשייה של האדם למרות הקושי היא בעלת ערך נצחי ואדיר.

העצבות של האדם היא בגלל שהוא לא מייקר את עבודת השם שלו, ככל שהאדם מייקר את עבודת השם, הוא מודע לאמת, שיש חשיבות לכל מעשה טוב שהוא עושה, כך הוא שמח יותר, והקב''ה מרומם את האדם לדרגות שהוא אמור להגיע אליהן.