הלכות חנוכה: מדריך להדלקת נרות והנהגות החג

זמן ההדלקה לכתחילה הוא בצאת הכוכבים (13 דקות אחרי השקיעה), ויש שנוהגים להדליק בשקיעה. ובדיעבד אפשר להדליק נרות כל הלילה עד עמוד השחר. 

בעת הצורך כגון אם צריכים לנסוע לאירוע משפחתי ורוצים לצאת מוקדם וכדו', כתוב בשולחן ערוך שיכול להדליק נרות חנוכה מפלג המנחה שזה שעה ורבע לפני צאת הכוכבים (בסביבות השעה 15:50), ובתנאי שיתן שמן בנר שיידלק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.

אדם שנמצא בעבודתו וחוזר לביתו בשעה מאוחרת לכתחילה יבקש מאשתו שתדליק בצאת הכוכבים שבכך הוא יוצא ידי חובה לכתחילה, במקום הצורך יש להמתין לבואו של בעל הבית, ואפילו שבגלל זה ידליקו נרות חנוכה בשעה מאוחרת.

אם מדליק בשעה מאוחרת בלילה שכבר אין עוברים ושבים ברחוב ובני ביתו כבר ישנים, ראוי לכתחילה שיעיר שניים מבני ביתו שיהיו נוכחים לידו בעת ההדלקה ויהיה בזה פרסום הנס לבני ביתו, אבל זה לא מעכב בדיעבד.

בית פרטי שיש בו חצר פרטית יש להדליק את הנרות בחלון ביתו הפונה לרשות הרבים, והטעם לזה משום שכיום אין רגילות לעשות שימושים פרטיים בחצר ולכן מבחינה הלכתית אין לחצר שם חצר ולכן לא מדליקים בה את החנוכיה, (יש שנוהגים בכל זאת להדליק בפתח החצר ויש להם על מי לסמוך, ויש מהדרים להדליק ב' חנוכיות האחת בחלון הבית, והשניה בפתח החצר).

אדם שגר בבניין משותף יכול להדליק נרות חנוכה או בחלון הפונה לרשות הרבים, או במרפסת הפונה לרשות הרבים. (יש נוהגים להדליק בפתח חדר המדרגות מפני שסוברים שיש לחדר מדרגות שם של חצר).

אדם שגר בקומה גבוהה למעלה מכ' אמה (9.60 מטר ומעלה, בדרך כלל מקומה רביעית ומעלה) אם יש בניינים מולו יכול להדליק בביתו אפ' שזה גבוה הרבה ומפני שיש פסום הנס לבניינים ממולו, אבל אם אין בניינים מולו ידליק בפתח ביתו בפנים בטפח הסמוך לפתח.

אנשים שמתארחים בבית מלון אם לא מדליקים עליהם בבית, חייבים להדליק בברכה ויניחו את החנוכיה במרפסת החדר (ויניח את החנוכיה בתוך בית מנורה שלא תיכבה ברוח), אם לא מתאפשר יש להדליק בפתח חצר בית המלון, ואם גם זה לא מתאפשר ידליק בחדר האוכל וללא ברכה.

אדם שמדליק נרות חנוכה בפתח הבית או בפתח המרפסת מבואר בשולחן ערוך שיש להניח את החנוכיה בצד שמאל והטעם לזה כדי שיהיה מסובב במצוות (המזוזה מצד ימין, והחנוכיה מצד שמאל, והוא עטוף בציצית ועל זה נאמר שהחוט המשולש לא במהרה ינתק).

אדם שמדליק נרות חנוכה בחלון הבית יעדיף תמיד את החלון שיש בו כמה שיותר פרסום הנס לבני רשות הרבים. ואז יניח את החנוכיה בצד ימין משום שבכל דבר מצוה ימין עדיף. (אלא אם בצד שמאל רואים יותר הרבה אנשים שאז עדיף שיניח שם).

לכתחילה יש להניח את החנוכיה מעל גובה של ג טפחים (24 ס"מ) ומשום שכל שמניח סמוך לקרקע בתוך ג' טפחים הרי שנחשב כאילו היא מונחת על הקרקע ממש, וכן יזהר לכתחילה לא להניחה גבוה יותר מי' טפחים (80 ס"מ). ולדעת המקובלים טוב להניחה מעל גובה של 7 טפחים (56 ס"מ).  

מדליקים ביום הראשון נר אחד וביום השני שני נרות וכן הלאה, עד שביום השמיני הוא מדליק שמונה נרות.

מנהג בני ספרד שרק בעל הבית מדליק נרות חנוכה בעצמו ומוציא בכך את בני ביתו, ואילו מנהג בני אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק לעצמו בחנוכיה נפרדת עם ברכה (אבל נשים אינם מדליקות אלא יוצאות בהדלקת בעל הבית).

כל השמנים כשרים לנר חנוכה, אבל מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית שבו נעשה הנס. גם אם אין לו שמן זית יעדיף לכתחילה להדליק בשאר שמנים כגון שמן קנולה או שמן סויה, וזה עדיף יותר על נר שעוה.

צריך ליתן שמן בנר שיידלק למשך חצי שעה, טוב להדר וליתן שמן שיידלק כל זמן שיש עוברים ושבים ברחוב.

בלילה הראשון מברך ג' ברכות, 'אשר קידשנו במצותיו וציוונו להדליק נר חנוכה', 'שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה', 'שהחיינו וקיימנו והיגענו לזמן הזה'. מליל שני והלאה מברך רק שתי ברכות והם: 'להדליק נר', 'שעשה ניסים'.

יש להדליק בכל ערב את הנר החדש (הנר השמאלי יותר) ואז פונה ממנו לצד ימין, שבכך מרוויח שהברכה שמברך בכל יום חלה על הנר הנוסף שמתווסף לאותו היום, ועוד ירוויח שהוא מקיים את מה שאמרו חז"ל שיש לפנות תמיד לצד ימין.

אחר שהדליק את הנר הראשון, יש לומר 'הנרות הללו אנו מדליקים' וכו', ויש לומר זאת תוך כדי שהוא ממשיך בהדלקה של שאר הנרות, אבל אם קשה לו להתרכז גם בהדלקת הנרות ובאמירת הנרות הללו בו זמנית, יכול לומר הנרות הללו אחר שמסיים להדליק את כל הנרות.

הדליק נרות וכבו בתוך שיעור של חצי שעה, מעיקר הדין אין חובה לשוב ולהדליקם, שהרי הדלקה עושה מצוה, אבל ראוי יותר לשוב ולהדליק כדי שיהיה מצוה שלימה, אם כבו אחר שיעור חצי שעה אינו חייב להדליק שוב. 

בכל שמונת ימי חנוכה אומרים הלל שלם בשחרית, וכן מוסיפים בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון 'על הניסים', ומפני שימי החנוכה הם ימי שמחה.

כיון שימי חנוכה הם ימי שמחה והלל לכן לא עולים בימים אלו לבית העלמין משום שדבר זה גורם לבוא לידי עצבות ובכי. אם יום השנה או השלושים חל בחנוכה יש לאחר את העליה לקבר לאחר חנוכה.

נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי חלב זכר לנס שהאכילה יהודית את ראש הצוררים מאכלי חלב כדי שיצמא ואחר כך השקתה אותו יין שיירדם ואז חתכה את ראשו, ובגלל זה ברחו כל אנשי צבאו.

נוהגים לאכול סופגניות ושאר מאכלים המטוגנים בשמן זכר לנס השמן של חנוכה.

נהגו שהנשים אינם עושות מלאכה במשך חצי שעה אחר שהדליקו את חנוכה, והטעם הוא משום היכר שידעו שאסור להשתמש לאור נרות החנוכה, והמלאכות שנאסרו הם תפירה סריגה וכביסה וכדו', אבל בישול ואפיה ושאר צורכי אוכל נפש מותר.
 

מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א