"פתאום נשמעו קולות הצלפה ובכי מהחדר הפנימי"

אם תשאלו יהודי מהי ההשקעה החשובה ביותר, הוא יענה בלי היסוס: חינוך הילדים. רבנו ה"אור החיים" הקדוש זיע"א אמר כי הצדיקים יותר יעדיפו שלא יהיה להם בן, מאשר בן שמביש אותם. אך לפעמים צריך לזכור שחינוך הילדים הוא תוצאה ישירה של החינוך שההורים נותנים. למעשה, אם יש קצת קשיים בחינוך הילדים, עלינו לבדוק תחילה היכן אנחנו טעינו.

מעשה שקרה עם הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל מהווה דוגמה חיה למהות החינוך האמיתי – לקיחת אחריות מלאה על חינוך הילד: 
כשהיה הרב אב לילדים קטנים, אחד מבניו השתובב והיה צורך להענישו.

באותם ימים נהגו להעניש בעדינות על כפות הרגליים. האב לקח את בנו, הוכיח אותו בפניו וייסר אותו על התנהגותו. כשהילד הבין את טעותו והרכין ראש בבושה, הניף האב את הרצועה והכה אותו קלות פעם או פעמיים. הילד קיבל את העונש בשקט, הבין את המשמעות, והבטיח להשתפר. הוא יצא מהחדר אל אמו ואחיו שהמתינו בחדר הסמוך.

ואז קרה דבר מדהים. פתאום נשמעו קולות הצלפה ובכי מהחדר הפנימי. כשנכנסו, הם ראו מחזה לא פחות ממדהים: הרב מכה את עצמו על כפות רגליו ובוכה בדמעות.
"מה הרב עושה?", שאלו בני המשפחה המופתעים. 
"אני מעניש את עצמי", השיב הרב טולידאנו, "כי אם הילד חטא, זה אומר שאני כשלתי בחינוכו. אם הייתי מדריך אותו נכון, הוא לא היה מגיע למצב כזה. הכישלון שלו הוא הכישלון שלי.