אחד הסיפורים המופלאים על הסטייפלר זצ"ל, בעל ה"קהילות יעקב"

סיפור מפליא התרחש בעיר קייב כאשר רכבת חשמלית התקשתה לנוע ממקומה. לאחר בדיקה מקיפה, גילו המהנדסים כי החבל שבקרון היה קלוע מצמר ופשתים יחדיו - שעטנז. רק לאחר שהחליפו את החבל לפשתן טהור, החל זרם החשמל לזרום כראוי והרכבת החלה לנוע. סיפור זה, המובא בספר "אזנים לתורה" של הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל, ממחיש את חומרת איסור שעטנז.

מרן הסטייפלר, בעל ה"קהילות יעקב", הפגין זהירות יתרה בעניין זה עוד משחר נעוריו. מסופר כי בתקופת לימודיו בישיבת נובהרדוק, כששמע על חשש שעטנז בבטנת המעילים, לא היסס - קם מיד, קרע את כל בטנת מעילו, ושב לתלמודו ללא אומר ודברים. בהזדמנות אחרת, כאשר נסע ברכבת למרחק ארוך, עמד על רגליו במשך כל הנסיעה מחשש שעטנז במושבים המרופדים.

סיפור מרתק נוסף מתקופת שירותו הצבאי במוסקבה מדגים את נחישותו: למרות הקור העז של שלושים מעלות מתחת לאפס, סירב ללבוש את מעילי החורף הצבאיים מחשש שעטנז. הצבא, שלא הבין את פשר סירובו, נאלץ לבסוף להתיר לו לבחור בגדי קיץ מהמחסן.

גדולי ישראל נוספים הראו זהירות דומה, כמו הרשב"ם שהיה כה זהיר עד שאחיו, רבינו תם, הוצרך להזהירו מפני עלייה לקרון שנמשך על ידי סוס ופרד, באומרו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך".

סיפורים אלו מלמדים על החשיבות העליונה שייחסו גדולי ישראל לאיסור שעטנז, ועל הקפדתם המיוחדת להתרחק מכל חשש, גם במחיר של אי-נוחות משמעותית.