המתנה של ימי השובבי"ם: מתעוררים אורות התשובה

רבי נחמן מברסלב היה רגיל לומר שהעולם בו אנו חיים נמשל לגשר צר. המטרה העיקרית היא להגיע לצד השני (העולם הבא) נקיים, קדושים וטהורים. איך עושים זאת? לא לפחד כלל (פחד הוא פועל יוצא של חטאים). השאלה הגדולה היא: האם דבר שכזה אפשרי? הרי אמר החכם מכל אדם שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואם כן, אנא אנו באים?

אך יש לזכור כי ישנה מתנה אלוקית לכל נברא. מתנה זו נקראת תשובה – אפשרות אמיתית לתקן, לכפר ולהתנקות בצורה מקסימלית.
הקושי בכך הוא שישנה מידת דין שמעכבת את זכות האדם ופתיחת ליבו לתשובה, ולכן הקושי לבקש סליחה, כמו גם הקושי לקבל את התשובה, אינם מרפים מהאדם. מהלך של תשובה וכפרה הוא אתגר משמעותי בחיי האדם.

אבל החסד האלוקי לא עוזב את בריותיו, ובנוסף למתנת התשובה ישנם ימי רחמים שבהם התשובה מתקבלת ביתר שאת. כולנו יודעים ומתכוננים בימי אלול לימי הדין והרחמים, עד לחתימה ביום הכיפורים.

רבותינו המקובלים מגלים לנו כי ישנם זמנים קדושים במיוחד בשנה, שבהם יש סיעתא דשמיא מיוחדת, והם ימי השובבים.
אותם ימים נקראים על שם פרשיות השבוע, הנקראות החל משמות ועד משפטים. פרשיות אלו מדברות על גלות מצרים וגאולתם של ישראל. הקשר להסבר המקובלים הוא שכאשר אדם הראשון חטא, כל נשמות ישראל היו בתוכו. בחטאו נפוצו כל הנשמות בבריאה, וחלקם הגדול היה בארץ מצרים.

לכן לשם ירדו ישראל, ושם הייתה הגלות והיציאה בדמות בירור הניצוצות ותיקונם. משכך, בימים אלו חוזרים אותם אורות של קדושה ונותנים באדם התעוררות פנימית, יחד עם עת רצון, המאפשרים את החלה של תשובת האדם על אותם חטאים של קדושה והטהרה – חטאים מאתגרים שחשיבותם עליונה, ועל חלקם יש דעות שלא ניתן לכפר.

יחד עם זאת, בימי השובבים, עת צדיקים ואנשי מעשה רגילים לצום שני וחמישי, ועד ישראל מקדשים את המחנה בשמירת העיניים, בטהרת המחשבה ובשמירה עליונה על קדושת האיברים, ישנה התעוררות משמיא, ותפילת ותשובת הכלל מתקבלת ביותר. משכך, על כל אחד ואחת מאיתנו לעשות בימים אלו חשבון נפש, לטהר עצמנו, לקדש את מחננו ולזכות בהשראת השכינה בתוכנו.