ה"אמן" ששינה חיים: הסיפור המדהים על זיווג משמיים

בליל שבת קודש אחד, התכנסו המוני מתפללים בבית הכנסת השכונתי לרגל "שבת חתן" מיוחדת. האווירה הייתה ספוגה בקדושה ושמחה, כאשר קהילה שלמה התאספה לכבד את החתן והכלה הטריים. הנרות הרכים האירו את פני המתפללים, וזמירות השבת התנגנו ברקע בנעימות קדושה.
בעיצומה של השמחה, כאשר הלבבות היו פתוחים והנשמות התרוממו, קמו הורי הכלה המאושרים. בקול רוטט מהתרגשות נשאו תפילה מעומק ליבם: "ריבונו של עולם, כשם שזכינו להוביל את בתנו הבכורה לחופה, כן נזכה במהרה להוביל לחופה גם את בתנו הצעירה".

באותו רגע קדוש, כאשר רוב הנוכחים היו עסוקים בברכות "מזל טוב" ובשיחות נלהבות, נשמע לפתע קול בודד וצלול שהדהד בחלל בית הכנסת – "אמן!"
היה זה קולו של בחור צעיר, שישב בין עשרות המתפללים. הוריה של הכלה חייכו בלבביות ואמרו: "נו נו, לפחות מישהו אחד ענה אמן..."
חלפו להם שלושה ירחים, והוריה של הבת הצעירה לא חדלו מלשפוך שיח ותפילה. בכל יום פתחו את ספר התהילים והתחננו לפני בורא עולם שיזכו לראות את בתם עומדת תחת החופה עוד באותה שנה.

והנה, בדרכי ההשגחה המופלאות, הזוג הצעיר שזה עתה נישא עבר לדירתם החדשה. בעת חנוכת הבית המשפחתית, נזכר החתן בחברו הטוב מימי ילדותו. כמו בהארה משמיים, עלה רעיון במוחו: "אולי..." הרהר בקול, "אולי חברי היקר יתאים לגיסתי?"
ההצעה התגלגלה במהירות, והפגישה הראשונה נקבעה. הבת חזרה מהפגישה כולה קורנת: "אבא, אמא," אמרה בהתרגשות, "זה בדיוק מה שחיפשתי! בחור שמשלב תורה עם דרך ארץ, מידות טובות עם חריצות..."

לאחר שלוש פגישות מוצלחות, כאשר המשפחות נפגשו בבית הזוג הצעיר, לפתע פגשו הורי הכלה את החתן המיועד ולא האמינו – היה זה אותו בחור שענה "אמן" בקול רם באותה שבת חתן! הדמעות זלגו מעיניהם כשהבינו את עומק ההשגחה הפרטית.

"אכן," אמרו כולם פה אחד, "זהו זיווג משמיים!"
וכך למדו כולם את כוחה העצום של מילה אחת קטנה – "אמן", שבכוחה לפתוח שערי שמיים ולהביא ישועות.