הסיפורים שלא סופרו: איך הרב שמואלביץ שינה חיים בתפילה אחת?

בג' בטבת ציינו 46 שנים לפטירתו של הרב חיים שמואלביץ זצ"ל – אדם שהקדיש את כל כולו לתורה, לתפילה ולאהבת הזולת. גם מי שלא למד בישיבת מיר זכה לשמוע על הדמות הבלתי נשכחת של "ראש הישיבה" – אדם שהלב שלו היה פתוח לכל אחד ואחת.

אז לכבוד יום השנה, קבלו מקבץ סיפורים שמזכירים לנו מי היה רבי חיים.

1. "תדאג לאחרים – ותזכה בעצמך"

פעם פנה אחד התלמידים לרב שמואלביץ ואמר: "הרב ביקש ממני לארגן חברותות לבחורים שבאו מחו"ל, אבל אני בעצמי עוד לא מצאתי חברותא!"
הרב חייך ואמר לו: "תעזוב את עצמך. כשאתה דואג לאחרים, תראה שבזכות זה יהיו לך חברותות טובות יותר ממה שחלמת."
ובאמת, כך היה.

2. "הכרת הטוב זה כל האדם"

תלמיד אחר סיפר שפעם שאל את הרב אם עליו להשתתף בטקס הנחת אבן פינה של ישיבה שבה למד בעבר, או להישאר בלימוד בכולל.
הרב שמואלביץ הרהר, ואז אמר: "אני לא יודע להגיד לך מה חשוב יותר – הכרת הטוב לישיבה או ביטול תורה. אבל דבר אחד אני כן יודע: הכרת הטוב זה כל האדם. תזכור את זה תמיד."

3. כשלא מבינים – מדברים עם ה'

אם יש משהו שתלמידי ישיבת מיר לא ישכחו, זה לראות את הרב באמצע שיעור, ניגש לארון הקודש ובוכה.
לא, הוא לא היה בוכה מצער. הוא פשוט היה אומר: "ריבונו של עולם, תעזור לי להבין את הסוגיה הזאת!"
זו לא הייתה הצגה – זו הייתה אמונה פשוטה ותמימה.

4. תפילות בקברי צדיקים

בשנים האחרונות לחייו, הרב הרבה לבקר במקומות הקדושים: הכותל, קבר רחל, מערת המכפלה.
באחד מביקוריו בקבר רחל, אמר: "רחל אמנו, בשמיים אמרו לך להפסיק לבכות, אבל אני, חיימק’ה, אומר לך: אל תפסיקי! תמשיכי לבקש עלינו."
הדברים יצאו מהלב, והדמעות לא הפסיקו לזלוג.

5. "אני אהיה הסנדק"

סיפור מרגש במיוחד התרחש באותו קבר רחל. אישה חשוכת ילדים עמדה שם, ובדמעות אמרה: "רחל אמנו, את יודעת כמה קשה להיות בלי ילדים. בבקשה תתפללי שגם לי יהיה בן."
הרב שמואלביץ שמע אותה ופנה אליה: "אני מבטיח לך – בשנה הבאה יהיה לך בן, ואני אהיה הסנדק."
ואכן, זה בדיוק מה שקרה.

6. שתי דמעות בכותל

פעם ראה הרב שלמה זלמן אוירבך את הרב שמואלביץ בכותל. הוא הגיע, עמד שם לרגע, שפך שתי דמעות – והלך.
כשנשאל מה קרה, הסביר: "מישהו הזכיר לי חולה קשה, וזה ריגש אותי. חשבתי שטוב יהיה לשפוך את הדמעות האלו ליד אבני הכותל."

7. זעקה למען ישראל

רבי חיים לא נשאר אדיש כשעם ישראל היה בצרה. בפרשת אנטבה, כשהרב הוטנר נשבה בידי מחבלים, הוא היה יוצא בעצמו למסעות התעוררות, מזכיר לכולם לא להפסיק להתפלל.
הוא לא רק דיבר – הוא התפלל בדמעות שליש עד שהלבבות נפתחו.

"משמת רבי חיים, בטלו השקדנים"

רבי חיים שמואלביץ נפטר בג' בטבת תשל"ט, בהלוויה שגדשה את רחובות ירושלים.
הרב שך, שהספיד אותו, אמר: "משמת רבי חיים, בטלו השקדנים."

כי אם יש משהו שרבי חיים שמואלביץ לימד אותנו, זה שהאמונה, הלימוד והאהבה לכל יהודי הם מה שמגדירים אותנו באמת.

יהי זכרו ברוך.