מצלחת אטריות למבצע הצלה: כוחה של טובה קטנה

סיפר המגיד מישרים, הגאון רבי יצחק קולדצקי: הירושלמי במסכת ברכות מספר על רגע דרמטי בחייו של משה רבינו: כשפרעה תפס אותו וציווה להתיז את ראשו, התרחש נס - החרב נשברה על צווארו של משה, ולא זו בלבד אלא שהחרב ניתזה והרגה את קוסנתירו. 

כשמשה נמלט, כל חיילי פרעה הפכו לפתע לאילמים, חרשים וסומים. פרעה זעק "היכן הוא משה?" אך איש לא ראה, לא שמע ולא דיבר. בכך הוכיח משה לפרעה: אתה אינך בעל הבית - הקב"ה הוא!

סיפור דומה אירע עם החזון איש זצ"ל, כשנדרש לצאת מהעיר לבדיקת עירובין. למרות שהוזהר מפני בדיקות קפדניות של תעודות פטור מגיוס, יצא באומרו: "הקב"ה הוא בעל הבית". וראה זה פלא - כשעבר בין עשרות הפרשים שבדקו כל עובר ושב, כולם היו שקועים בנמנום או עסוקים בענייניהם, ואיש לא עצר אותו.

כשהחלו העליות הראשונות לארץ, שלח החזון איש את רבי יעקב גלינסקי זצ"ל למחנות העולים: "יענקלה! לך למחנות ותציל אנשים". למרות הגדרות והשמירה הקפדנית, הצליח להסתנן פנימה. כשנתפס, החליט לדבר רק ביידיש. חיפשו מתורגמן, והנה - המתורגמן שהביאו היה אדם שרבי יעקב הציל את חייו ברוסיה חמש עשרה שנה קודם לכן, כשנתן לו את מנת האטריות שלו במחנה העבודה.

"אתה זוכר שהצלתי את חייך עם צלחת האטריות?" שאל רבי יעקב ביידיש. "בוודאי", השיב האיש. "עכשיו תדבר רק ביידיש", הורה לו רבי יעקב, והבטיח לו את ברכת החזון איש למי שיעזור להציל את הילדים. הסוכן, שהכיר בערך הברכה, סייע בהוצאת רשימה מדויקת של הילדים היהודים, וכך הצליחו להעבירם למוסדות חרדיים.

מי היה יכול לשער שצלחת אטריות אחת תהפוך למפתח להצלת נפשות? הקב"ה הכין את התשתית להצלה כבר חמש עשרה שנה קודם, כשגרם לסוכן להיות רעב ולרבי יעקב לתת לו את מנתו. מעשה החסד הקטן הזה הפך לישועה גדולה עבור ילדי ישראל שניצלו מהשמד.

(מתוך הספר 'נאה דורש' בהוצאת 'יפה נוף')