כוח ההרגל משכיח את הדבר הכי פשוט

הפרשה מתארת את בני ישראל אשר נאנקים תחת עול העבדות, הם נתונים בייאוש, בדיכאון, סוג של דרך ללא מוצא. והנה משה רבינו מופיע לפניהם ואומר להם בנחישות ובמלא אופטימיות: "יש פתרון! אחי היקרים כבר תקופה לא קצרה שאתם נתונים תחת שעבוד, אך יש לי בשורה אליכם - האור בקצה המנהרה קרוב מתמיד, באתי להוציא אתכם מעבדות לגאולה".

משה רבינו יודע את שורש הבעיה, הוא יודע שהמצרים שולטים על המוח של בני ישראל והוא מסביר לבני ישראל את המצב שבו הם נמצאים, שהמצרים מנסים להחדיר בהם את ההבלים והתועבות שלהם. עד כדי כך שניכרת אצלם האפשרות להתנגד – המצרים פועלים על ידי שיעבוד הזמן ושואבים את האנרגיות של העם.

מה הפלא שבני ישראל לא הבינו מה הוא מדבר איתם, וכי רע לנו במצרים? אנחנו אוכלים, שותים ויש לנו את כל מה שצריך, "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה".
רק רגע להתבונן במה שעובר עלייך

האוזן שומעת את מילותיו של משה, אך המוח לא מסוגל לקלוט. לא היה להם שום רגע לעצור ולהתבונן, אך אם היו עוצרים - היו מבינים עד כמה משה צודק.
השפת אמת מפרש ש"לא תוכלו עוד לסבול את מצרים", מדובר בכוח ההרגל. בני ישראל נתונים בהתמכרות עמוקה לעבדות שאליה הם מתרגלים, וההרגל הופך לטבע.

גם היום. כן, גם היום אתם משועבדים
לא צריך להרחיק לכת עד לתקופת השעבוד במצרים, אלא יש להבין שגם בימינו קיימת השתעבדות. אם זו העבודה, או הנאות החיים. הם מכהים את החושים שלנו, מנטרלים אותנו. מלמדים אותנו לפעול על "אוטומט".
נוסף על כך, כוח ההרגל מכניס למחשבה שאת המציאות הקיימת לשנות כבר לא יהיה ניתן. כאשר אנחנו שקועים בהם – קשה עד בלתי אפשרי להתרגל לפעול טיפהל'ה אחרת. 

במקום לעבוד על אוטומט – תכניס את הלב 
מרוב שהתרגלנו לעבוד כמו מכונות הרבה פעמים אנחנו רואים אנשים שעובדים כמו מכונות. כאילו התרגלו לקום בבוקר, לרוץ עם הקפה לעבודה, ולעוף בשעה המיועדת הביתה. אין רגש בין יושבי המשרד, וכוח ההרגל משכיח מהם את הדבר הכי פשוט, הכי אנושי – לדבר אחד עם השני. להקשיב, להביא אווירה טובה יותר, חברתית למקום בו הם נמצאים. להיות אנשים טובים הרבה יותר.