"כשתפסיקו לנתח אנשים - הרופאים יפסיקו לנתח אתכם"

כמו אבן הנזרקת למים שקטים ויוצרת גלי הדף מתרחבים, כך החל גל מסתורי של ניתוחים לפקוד משפחה אחת. מה שהחל בניתוח פשוט ושגרתי, התפתח במהירות לתופעה מדאיגה – האב, האם, האח והאחות, כולם מצאו את עצמם בזה אחר זה על שולחן הניתוחים. אפילו המומחים הגדולים ביותר עמדו המומים וחסרי אונים מול התופעה המסתורית הזו.

בשיא הייאוש, מצא עצמו הבן יושב מול של האדמו"ר מגור ה"פני מנחם" זצ"ל. לאחר שהקשיב בריכוז לסיפור המטלטל, הפתיע הרבי בשאלה שנראתה תמוהה: "ספר לי על שולחן השבת שלכם".

הבן היסס, הרגיש איך האמת מתפתלת בגרונו. "לא אשקר, רבי. השולחן שלנו... לא מתנהל בצורה הטובה ביותר". הרבי התעקש: "מה זאת אומרת?"

פניו של הבן האדימו כשהודה בכנות כואבת שהם נוהגים "לנתח" אנשים בשולחן השבת. הרבי האיר את עיניו בתובנה מזעזעת: "אם תפסיקו לנתח אנשים על שולחן השבת ותדברו בדברי תורה, יפסקו בעזרת ה' הניתוחים, ולא תראו יותר בתי חולים!"

חכמינו הקדושים לימדונו שחומרתו של איסור לשון הרע עולה אפילו על שלוש העבירות החמורות ביותר. ההוכחה נמצאת בפסוקים עצמם – בעוד שבעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים החטא מתואר כ"גדול" בלשון יחיד, הרי שבלשון הרע נאמר "גדולות" – בלשון רבים, המעידה על חומרה יתרה!

המסר העמוק והמטלטל הוא שמילותינו אינן נעלמות בחלל האוויר. הן חיצים רוחניים היוצרים גלי הדף במציאות, משפיעים על העולם בדרכים שלא נוכל לשער. אך כשם שהמילים יכולות להרוס, כך בכוחן לבנות ולרפא. הבחירה בידינו – להפוך את שולחן השבת ממקום של "ניתוח" למקום של צמיחה, אהבה ותורה.

כי בסופו של יום, המילים שלנו אינן רק מילים – הן החיים עצמם.