יהדות
This is a modal window.
רמת גן, ישראל – האווי דנאו, זמר בן 24, נולד וגדל בארץ, אבל המסע שלו ליהדות לא היה מובן מאליו. עם אם פיליפינית, ילדות בצפון תל אביב ושאיפות מוזיקליות בינלאומיות, הוא תמיד תהה: "למה דווקא פה?"
הכול התחיל כשאמו הגיעה לישראל לאחר גירושיה, מצאה עבודה כעוזרת בית, ואז גילתה שהיא בהיריון. במקום לחזור לפיליפינים, משפחת המעסיקים שלה הציעה לה לגדל את התינוק יחד איתם. כך מצא את עצמו האווי גדל בין שני הורים מאמצים יהודים לבין אמו הביולוגית.
הילדות הייתה מלאה בתהיות. "הלכתי עם אימא לכנסייה, ידעתי שאני לא יהודי, אבל גם לא הרגשתי נוצרי. פשוט לא ידעתי לאן אני שייך."
כבר בגיל הנעורים התחיל האווי להופיע ברחובות, במועדונים ובברים תל אביביים. "לא ידעתי אם אני שייך לעם ישראל, אבל ידעתי שאני שייך למוזיקה." בגיל 17 התמודד ב**"הכוכב הבא"**, הדלתות נפתחו – ופתאום המוזיקה הפכה לעולם שלם.
ואז, בצבא, רגע מכונן: הוצע לו להצטרף לקורס נתיב, מסלול להעמקת הזהות היהודית. "הגעתי עם המון ביקורת על היהדות ועל המדינה, אבל שם, משהו התחיל להשתנות."
אבל הרגע ששינה את חייו התרחש דווקא בירושלים. אמו, שאינה יהודייה, ביקשה לנסוע איתו לסליחות בכותל. "לא התחברתי לירושלים, לא הבנתי מה לי ולזה, אבל זרמתי. ואז, שם – בכיתי. לא סתם. בכי היסטרי. צרחות. הבנתי: אני חלק מעם ישראל."
ברגע הזה נפל לו האסימון – "אני יהודי, תמיד הרגשתי יהודי." הוא עבר גיור לפני שנתיים, והיום מקדיש את חייו להפצת היהדות דרך המוזיקה.
המסע של האווי דנאו, מהרחובות של תל אביב, דרך הסליחות בכותל ועד לבמות בארץ ובעולם, מוכיח שאם הנשמה יהודית – הדרך תמיד תימצא