אם היום אני מרגיש טוב עם עצמי, למה סבלתי בעבר?

כבוד הרב, היום אני מצליח מאוד, ברוך ה', גם מבחינה כלכלית וגם חברתית. אבל בעבר עברתי הרבה קשיים וסבלתי לא מעט. למה הייתי צריך לעבור את כל זה? איך עליי להתייחס לעבר שלי עכשיו?

תשובה

תראה, שאלה גדולה שאלת, וזו שאלה שצריך להתבונן בה בעומק.

יוסף הצדיק, לפני שנהיה משנה למלך מצרים, עבר ניסיונות קשים – נזרק לבור, נמכר לעבדות, ישב בכלא שנים. למה? למה הצדיק הזה היה צריך לעבור כזו דרך ייסורים? אומרת הגמרא (הוריות י' ע"א): "לא שררה אני נותן לכם, אלא עבדות". הקדוש ברוך הוא מרים אדם לגדולה לא כדי שיתגאה, לא כדי שישתמש בכוחו לטובתו האישית, אלא כדי שיוכל לעזור, לתמוך, לפרגן, להרים אחרים.

הייסורים שאתה עברת, הצער שהיה לך בעבר – לא היו לחינם. הם לא היו עונש, אלא הכנה. כי כשאדם יודע מה זה קושי, מה זה כאב, מה זה חוסר – אז כשהוא עולה מעלה-מעלה, הוא לא שוכח מאיפה הוא בא. הוא יודע איך להסתכל בעין טובה על אחרים, איך להבין כאב של מישהו אחר, איך לפתוח את הלב ולתת יד.

וכך כותב ה"חתם סופר" – "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". לא רק לזכור את הגאולה, אלא גם את השעבוד! לזכור איך היה החושך, כדי שנדע להעריך את האור וכדי שנוכל להיות שליחים טובים בעולם, לעזור, לתת, לתמוך.

אז דע לך, כל מה שעברת – זה חלק מהתפקיד שלך בעולם. היום כשאתה מצליח, זה הזמן להשתמש בכוח שלך לא רק בשביל עצמך, אלא כדי לרומם אחרים, להיות אדם של נתינה, של עזרה, של השפעה טובה. כי הגדולה האמיתית היא לא לקחת – אלא לתת.

בהצלחה רבה, ושתמיד תראה ברכה במעשיך!