פירות יבשים – הטעות שכולנו עושים בט"ו בשבט

מנהג חשוב נתקבל בתפוצות ישראל – עריכת "סדר ט"ו בשבט". במהלכו מתכנסים בליל החג ומברכים על פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כנאמר "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש".

רבים מוסיפים לסדר קריאה במדרשים העוסקים בשבח ארץ ישראל, ומתפללים לקדוש ברוך הוא על חידוש הבריאה כולה. תפילה זו מתאימה במיוחד לט"ו בשבט שכן האדם נמשל לעץ השדה. בהזדמנות זו נהוג גם להתפלל על אתרוג מהודר לחג הסוכות הבא.

יש לציין כי בניגוד למקובל לחשוב – אין עניין מיוחד בפירות יבשים דווקא, ולהיפך – ראוי להשתדל בפירות טריים. ואם יש בנמצא פרי חדש שטרם אכלנו העונה עדיף לקחת אותו וכך נזכה גם בברכת "שהחיינו".

חשוב מאוד מאוד להקפיד על בדיקת הפירות מחרקים ותולעים. במיוחד בתאנים ומשמש מיובש שבהם נדרשת בדיקה יסודית, ועדיף להימנע מאכילתם מאשר להיכשל חלילה במאכלות אסורות. זהו יתרון נוסף לפירות טריים, שבדרך כלל פחות נגועים.

חשוב להדגיש שגם תאנה טריה היא מאוד נגועה ועדיף לא לאכול אותה ומי שאוכל לפחות שיבדוק אותה טוב.

בפירות המתוקים והרכים יש לנהוג כך: פותחים, בודקים היטב, סוגרים כדי שייראו שלמים, ורק אז מברכים.